מצאתי היום קטע שכתבתי ביומן שלי בגיל 10 בערך. כתבתי מכתב לתוכי שלי, ואחד הדברים שכתבתי ביומן הזה הוא שאני ממש מצטערת שאני כותבת לו ביומן שלי, ושכשהוא יגדל אני אדאג לכתוב לו ביומן שאני אקנה לו. אפילו כתבתי שיהיו מצויירים עליו תוכים וחיות אחרות. סיימתי את המכתב בבקשה שהוא לעולם לא יעזוב אותי. מצאנו אותו במשרד הישן של אבא לפני יותר מ13 שנה, הייתי יותר קשורה אליו מאשר אל כל בנאדם אחר במשפחה שלי. הוא לעולם לא אכזב אותי או נטש אותי. הוא מת לפני שבועיים ואני לא קיימתי את ההבטחה היחידה שהבטחתי לו אי פעם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
