יוצא לי לחשוב הרבה לאחרונה על יופי ...
כמה שזה נשמע שטחי , אני אוהבת לקרוא את המגזינים הגדולים של האופנה :
לראות דוגמניות , להביט על הלבוש שלהן ... ובכלל . כל הקטע הזה של היופי זה עניין מושך בפני עצמו .
הרי כל אחת ואחת מאיתנווו רוצה להיות יפה , ומטפחת את עצמה בדרכים אלו ואחרות ...
אבל חשוב לי להדגיש , שכשאני מסתכלת על הדוגמניות החולות , אלו שאין מאחוריהן שום דבר מעבר לעור ועצמות ,
ואפילו כשאני מתבוננת כאן , בבית השני שלי , בישרא - על הבנות האנורקסיות , יש לי דמעות בעיניים ...
תעשייית היופי הפכה להיות משהו מקולקל . משהו חולה . משהו לא בריא ...
בנות מרעיבות ומענות את עצמן רק כדי להידמות לאותן דוגמניות , מושא ההערצה שלהן .
אני חס וחלילה לא באה לשפוט אף אחת . אני האחרונה בעולם שתגיד לכן מה לעשות עם הגוף שלכן ... ואם זה עושה לכן טוב זה משמח גם אותי .
אבל אני פשוט חושבת , שיש הרבה דברים שאתן לא מסוגלות לראות שנמצאים מאחורי אותן תמונות מעוררות השראה .
המווווון פוטושופ , רעב , סבל ותחרות . דברים לא שגרתייים , שלא נראים לעין .
באמת לאיייייייזה רמות הגענו ?!?!
תאמינו לי שהיו תקופות שניסיתי לעשות דיאטה ... והייתי בתת משקל .. והאמת שאני בסה"כ ילדה רזה .
תמיייייד היה לי חלום נסתר להיות דוגמנית . תמיד רציתי להיות מושלמת , כמו אותן בחורות ...
אבל עם הזמן הבנתיי כמה שהן לא מושלמות ... כמה אופי חסר להן ...
בסופו של דבר אני מאמינה שכל אחת צריכה להיות שלמה עם עצמה ועם הגוף שלה , כי לכולנו יש פגמים וזה מה שעושה אותנו כלכך יפים .