חייה של נערה מתבגרת

עבר זמן רב מאז שראיתי אותך פעם אחרונה ...

וכמה שניסיתי להדחיק , אני זוכרת כל פרט ופרט מאותה פגישה ..

איך שהחזקת את שתי ידיי בתוך שתי ידייך הרועדות ...

איך שהרגשתי את נשימותייך ופעימותייך הקצובות ...

אני זוכרת איך שליטפת את פניי באותה חמימות ...

איך שנישקת את שפתיי באותה תמימות ...

אני זוכרת איך הבטנו אז בשמיים , מלאי תקוות

ואתה הבטחת את אותן ההבטחות ...

ומאז אותו יום אני יושבת וחושבת

שהיית ונשארת בגדר אותו חלום של ילדה מתבגרת

קשה לי לעכל שהמשכת למרות שראית אותי מועדת מאחור

וכואב לי כלכך לדעת שלא נוכל לחזור ...

.

אבל בתוך תוכי אני יודעת שהסבל הזה עושה לי טוב

כי הוא גורם לי להתגעגע לדבר כלכך קרוב ...

וזה מצחייייק אותי לחשוב לפעמים

שהזכרונות ממך הם הזכרונות הכי יפים

שאני רוצה לשמור איתי עד סוף החיים ....