סלנג שימושי ביותר, שבורה. מילה שימושית, שאם אתה מתרכז מספיק אתה מסוגל להדביק על כל בן אדם בשלב מסוים. היא התמזמזה עם הבחור הזה - היא שבורה. הוא שיכור - משמע הוא שבור. בעיקרון, כל דבר עם קונטציה שלילית יכול להתאים למונח שבור.
במילון הסלנג המקיף המילה שבור מתוארת כעצבות, כמילה נוספת לשבוז. אני מניחה שהזמנים השתנו מאז שהעותק הנ"ל נקנה לביתי.
אין שום דבר מעורר דמעות בילדים שבורים, אולי רק רחמים.
שבור זה הגדרה של ילד הרוס, שהוא יותר מדי דפוק כדי שיהיה טוב למשהו. שהוא שתיין ודוחה. שהיא שבורה היא מעשנת ומתנשקת עם בנים.
זוהי התמונה הכללית.
כמובן שהכול תלוי במינון, כל עוד אתה לא מגזים, אתה תהיה בסדר. המוניטין שלך לא יגיע לקרשים אלא אם כן תגרום לו לכך.
אני בדרך להיות שבורה. עשיתי כמה דברים שאני לא מתגאה בהם. אם יש לבלוג הזה עוקבים, אתם יודעים על ניסיונות העישון שלי. אתם מודעים לאלכוהול שאני אוגרת. אז תהיו מודעים לחלק חדש בי: שרמוטיות מפתיעה. התנשקתי רק עם שני בנים במשך כל חיי. אבל עשיתי דברים אחרים, נתתי לאחרים לעשות בי דברים. לגעת בי, לראות אותי. לא הרבה פעמים, אפשר לספור את האינטרקציה המינית שלי עם אחרים על יד אחת. אני בספק עם היא כול האצבעות יהיו בכלל מורמות, אבל האמת הקשה שאני עושה את הדברים האלה, ואני מרגישה מטופשת.
אפילו לא מנוצלת. אף אחד לא הכריח אותי להכנס איתו לחדר, ואני זאת שאמרתי לבחור הזה לבוא איתי לצד לשתות. אני יכולתי לסרב בכל חלק מהמקרים. לא יזמתי, אבל גם לא התנגדתי. לא היה כאן ניצול מיני או אונס. פשוט טיפשות מוחלטת של ילדה בגיל ההתבגרות.
רוב הפעמים, אפילו לא הייתי עד כדי כך שתויה. וזה רק הופך את זה ליותר גרוע, כי זה אומר שהייתי צלולה, ובכל זאת זרמתי.
לפחות אני דיסקרטית. הבנים שאני מבלה איתם בשעות הקטנות של הלילה לא מספרים על החוויות שלנו. לפחות עד עכשיו הם לא סיפרו. הם בסדר - אני לא.
יש את הבחור הזה שאני רוצה, זה שאני לא בטוחה שיש לו אישיות, ובכל זאת אני מתחילה להתאהב בו? אני מגלה לו הכול. אני לא יודעת למה, אין לי סיבה נורמלית לומר לו שאני עושה את הדברים האלה. אבל אני בכל זאת אומרת, ותמיד ברגעים הכי מוזרים. כשאנחנו שנינו מחובקים במיטה שלו. כשאנחנו צמודים אחד לשני רואים סרט אצלי בבית. רגע לפני ה-אולי נשיקה שלנו.
למה אני תמיד חייבת להרוס הכול?
אני הבנתי שאני חייבת להשתנות. כרגע אולי המוניטין שלי בסדר, אבל כרגע אני נמצאת על רכבת הרים שרק עולה ועולה. אני מפחדת לנסות לרדת ממנה, אבל אני מפחדת יותר ממה שמחכה לי בפסגה.
לא אשקר, זה נחמד לי. תשומת הלב מבנים, השתייה. זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. מיידית כשאני שותה, אני מרגישה מוברכת, כאילו אני סוף סוף חופשייה להנות. להשתחרר קצת. כשאני עם בנים, ברור שזה מעלה לי את הביטחון.
הסתפרתי. עשיתי קארה. הייתי זקוקה נואשות לשינוי, אולי מה שיתחיל כשינוי חיצוני יהפוך להיות פנימי? אולי אני לא אהיה שבורה יותר כשהשיער שלי קצר יותר.
אני חייבת להפסיק להיות כל כך דפוקה.
הוא אמר לי פעם אחת, שלראשונה שראה אותי הוא חשב שאני תמימה. שאני בחורה הכי תמימה בעולם, ושעכשיו הוא יודע שזה שקר. שאלתי אותו למה.
"כי את שותה," הוא ענה לי מיד. הוא ישב מולי על כיסא ליד השולחן שלו, מרוחק במידה קרירה ממני. "כי את עישנת נרגילה וסמים וסיגריות-"
"רק ניסיתי!"
"פסדדדדר," הוא ענה, וחיוך לא עלה שפתיו. הוא התרגז שעשיתי משהו מטופש שוב. "היה לך סטוץ עם מישהו והגעתם רחוק, ועכשיו הראית לילד את הציצי 'שלך ואפילו לא היית שיכורה."
"הייתי קצת שיכורה."
"אמרת שלא שתית כמעט."
"נכון... שתיתי קצת."
הוא הביט בי לרגע ארוך, אז אני הסטתי את המבט. הוא טיפס חזרה למיטה. "למה אכפת לך בכלל?" שאלתי וכיסיתי את עצמי בשמיכה הכחולה הנעימה שלו. מנסה לקבור את עצמי בתוכה.
"מה זאת אומרת?"
"זה לא קשור אלייך, זה קשור אליי. אז למה זה כל כך מעצבן אותך?"
הוא צחק, "כי אני לא רוצה להיות עם מישהי שיש לה שם של שבורה."
זאת הייתה הפעם הראשונה שחשבתי על עצמי כשבורה. רק כשהוא, האחד שהדעה שלו הייתה לי חשובה, האחד שרציתי שיאהב אותי באמת, רק כשהוא אמר לי שאני הופכת להיות שבורה, רק אז חשבתי לעצמי שאני שבורה.
אז עשיתי קארה.