כוכבי

הרגשה מוזרה שכזאת מתפשטת באוויר, אי- אפשר לדעת אם לצחוק, לבכות או להתמרמר.

אינסטינקט טבעי יגרום לנו לבכות על מר גורלינו ולהתמרמר עד סוף הימים כי אנחנו מסכנים ומחפשים מישהו שיושיע אותנו,

מישהו שילמד בשבילנו,יעשה בשבילנו דיאטה, ינקה בשבילנו,יעבוד בשבילנו ויחייה את החיים שלנו בסבל, בדיוק כמונו-אבל במקומנו.

לאחר הצעד הבסיסי נתחיל לחשוב לעומק, ונגלה שישנם דברים רבים נוספים שלא היינו רוצים לעשות. נאחל את כל הרוע לאחרים (בדרך כלל למישהו שאנו שונאים במיוחד) או שפשוט נשאל את אלוהים מה עוללנו ומדוע מגיע לנו כל הרע הזה.

חוץ מהתלונות נמצא כמה נקודות אור שנזקוף-כמובן, לא אלא לזכותינו: ההצלחה בלימודים, הירידה במשקל, וכו', אך לא נעשה זאת בגלוי (אנחנו לא שחצנים) אלא נאמר את ההפך הגמור- כדי להדגיש את מה שנכון.

אפשר לומר שרע ולכתוב מן הצהרה לעולם שתספר על מצב רוח מזופט ונחות- הצהרה שכותבים כשרע. אפשר לנהוג על פי אינסטינקט בסיסי, אחרי הכל כולנו בני-אדם, יצורים תמימים שהטבע ברא ומי אנחנו שנשנה את העולם?

אבל-

נוכל להסתכל מה יש לנו, ולמה באמת אלוהים התכוון כשקבע שכך יהיה.

נוכל להתגאות במה שאנו עושים מבלי לשלול מחמאות שבדרך.

נוכל לצחוק על התחושה המוזרה ולהעביר אותה בכיף, כי "מוזר" זה עניין של גישה, כי "מוזר" זה רגש שלא העניקו לו שם והוא נמצא בהמתנה עד לרגע בו יתבהר המצב והוא יקבל שם אחר,שם שאנחנו נותנים לו.

ובפעם הבאה כשהרגשה מוזרה עוטפת אתכם, חשבו היטב כיצד תעדיפו לקרוא לה, בסופו של דבר אתם בוחרים את השם. תוכלו לקרוא לה "עצב","סיוט" , "רוע" אבל תוכלו גם לקרוא לה "שמחה", "כיף", "אהבה" ולהפוך אותה למשהו טוב באמת.

ואז, הדברים שהתכוונתם לכתוב כשהיה לכם רע יהפכו אתכם בן-רגע למאושרים ותבינו מה אתם שווים באמת...

בהצלחה

כוכב-שחר:)

3>