http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615"I won't go home without you"heCopyright 2026 -כוכבי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=11685798<div align="right" dir="rtl">"את שונאת שאומרים לך הכל היה צריך לקרות! הכל זה לטובה, גם אם זה נראה עכשיו אחרת תהיה לך אהבה הרבה יותר גדולה...." שינוי אווירה מרענן , והכל זה לטובה החיים יפים ועדיף לחיות אותם, לנצל כל דקה ורגע אין לדעת מה טומן בחובו העתיד שלנו זה גם לא משמעותי כרגע צריך לחשוב עכשיו להנות עכשיו להתרגש עכשיו לאהוב עכשיו לחיות עכשיו תהיו עכשיו, מי יודע מה אחר כך ?</div>Wed, 31 Mar 2010 15:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (-כוכבי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=11685798http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=68615&blog=11685798http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10945652<div align="right" dir="rtl">כותבת בשביל לכתוב דברים שכותבים כשטוב .....</div>Wed, 10 Jun 2009 10:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (-כוכבי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10945652http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=68615&blog=10945652http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10871722<div align="right" dir="rtl">הרגשה מוזרה שכזאת מתפשטת באוויר, אי- אפשר לדעת אם לצחוק, לבכות או להתמרמר. אינסטינקט טבעי יגרום לנו לבכות על מר גורלינו ולהתמרמר עד סוף הימים כי אנחנו מסכנים ומחפשים מישהו שיושיע אותנו, מישהו שילמד בשבילנו,יעשה בשבילנו דיאטה, ינקה בשבילנו,יעבוד בשבילנו ויחייה את החיים שלנו בסבל, בדיוק כמונו-אבל במקומנו. לאחר הצעד הבסיסי נתחיל לחשוב לעומק, ונגלה שישנם דברים רבים נוספים שלא היינו רוצים לעשות. נאחל את כל הרוע לאחרים (בדרך כלל למישהו שאנו שונאים במיוחד) או שפשוט נשאל את אלוהים מה עוללנו ומדוע מגיע לנו כל הרע הזה. חוץ מהתלונות נמצא כמה נקודות אור שנזקוף-כמובן, לא אלא לזכותינו: ההצלחה בלימודים, הירידה במשקל, וכו', אך לא נעשה זאת בגלוי (אנחנו לא שחצנים) אלא נאמר את ההפך הגמור- כדי להדגיש את מה שנכון. אפשר לומר שרע ולכתוב מן הצהרה לעולם שתספר על מצב רוח מזופט ונחות- הצהרה שכותבים כשרע. אפשר לנהוג על פי אינסטינקט בסיסי, אחרי הכל כולנו בני-אדם, יצורים תמימים שהטבע ברא ומי אנחנו שנשנה את העולם? אבל- נוכל להסתכל מה יש לנו, ולמה באמת אלוהים התכוון כשקבע שכך יהיה. נוכל להתגאות במה שאנו</div>Wed, 20 May 2009 00:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (-כוכבי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10871722http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=68615&blog=10871722http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10757599<div align="right" dir="rtl"> ושוב עברו להם חודשיים ויותר, ואני מגלה שהזמן טס(לפחות עברתי תיאוריה לפני גיל 60;) אני אוהבת לחיות ואני אוהבת ללמוד כל יום משהו חדש. אני אוהבת לחייך ואני אוהב שמחמיאים לי על החיוך. אני אוהבת לקרוא ולהתרגש כל פעם מחדש מכל סיפור,רומן,תכנית,סרט ולבכות את הדמעות חונקות הגרון שמציפות אותי. אני אוהבת אנשים ואני אוהבת את החברים שלי. אני אוהבת את ימי שישי בערב ואת המשפחה שלי. אני אוהבת לשמוע מוזיקה ועוד יותר אוהבת לרקוד לצליליה. אני אוהבת להרגיש ביטחון ואני אוהבת להפגין אותו. אני אוהבת לקום בבוקר ולגלות שהשיער יושב יפה ואני אוהבת לחזור הבייתה ולגלות שהוא עדיין ככה. אני אוהבת לדבר ואני אוהבת לצחוק עד שכואבת הבטן-גם אם זו שטות מוחלטת. אני אוהבת לדבר שטויות ואני אוהבת שמבינים את השטויות שאני מדבר. אני אוהבת להרדם על הספה ואני אוהבת להתעורר ולגלות שביליתי את שלוש השעות האחרונות בשינה על הספה. אני אוהבת את המיטה שלי ואני אוהבת להתכרבל לי בפוך הנעים בלילות סגריריים. אני אוהבת נס קפה בבוקר ואני אוהבת נס קפה אחר הצהריים. אני אוהבת לאכול ואני אוהבת את האוכל של סבתוש. אני אוהבת לטייל ואני אוהבת</div>Sat, 18 Apr 2009 00:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (-כוכבי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10757599http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=68615&blog=10757599http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10514022<div align="right" dir="rtl">ערב ט"ו בשבט ואווירה חגיגית סובבת באזוראמנם לא כולם חוגגים את המועד הזה, שהפך להיות נשכח ושולי בחברה הישראלית אבל אני באמת חושבת שכדאי לנצל כל סיבה למסיבה.יש לנו ארץ אמיתית ויפה ודי לי להסתכל בנוף פשוט כל כך כמו זה שאני רואה יום יום מחלון האוטובוס בדרכי לבית הספר.מבין הבתים הישנים נשקף שדה רחב וירוק עם עצי זית גדולי מימדים שצילם נראה ומצטייר כתמונה שאויירה לפרטי פרטים, עד הכבשה האחרונה מתוך כולן.והנוף הזה, שקיים פה תמיד בחורף ובקיץ, אותו הנוף שמחפשים אנשים כתיירים במדינה זרה ורחוקה, הוא הנוף שקיים כאן בארצנו הקטנטונת, וצריך רק לדעת להסתכל...פרטים כמו הנוף הזה בכל יום עם שמש ושמיים בהירים, או ענני חורף בלתי נתפסים ביום סגרירי מעלים חיוך על פני ומוכיחים לי שהטבע הוא מתנה שמחובתי לקבל, כי המתנה הזו היא המפתח לחיוך בבוקר ולשמחה מתמשכת לשאר יומי העמוס.רצף אירועים בלתי נעימים חוויתי היום, כמובן שאם רצף זה היה תוקף אותי בתקופה הקודמת, משמע- לפני פחות מחודש, כבר הייתי פורצת בבכי ומיבבת על מר גורלי ועל מזלי הרע.אבל משום מה כשטוב בלב הדברים נראים אחרת, כשהפרופורציה קיימת אפשר להבחין בכך שאין צור</div>Sun, 08 Feb 2009 23:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (-כוכבי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10514022http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=68615&blog=10514022http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10437183<div align="right" dir="rtl">אוי אני אוהב אותך אני אוהבת אותך מספיק אוהבים כדי לתת לי להרגיש בלתי נראית או בודדה אולי די עם מילים יפות שמתעופפות באוויר? מתרוצצות לי בין הרגליים ומנסות לטפס עליי ולהגיע כדי לקבל חיבוק אבל זה לא באמת משנה, כי אחריי שהן השיגו את המטרה הן רוצות פשוט לרדת ולהיות עצמאיות כמו כל יצור על פני האדמה הזו כמו כל יצור חי על פני האדמה הזו שנמאס לו כשהכל כרגיל פשוט נמאס לו לחיות את החיים בצורה חד גונית בלי שום ניצוצות וגם אם יש לו את אותם סימנים של אור , וגם אם יש לו אותם בשפע...ברגע שהוא מתרגל לשגרת הזוהר הזו הוא פשוט מחפש את השינוי השינוי שפוגע בכל מי שסביבו ומותיר את הכל מאחור עם רגשות נחיתות ואכזבה הם באמת לא מבינים במה הם טעו הם באמת לא מבינים למה מגיעה להם נטישה מכוערת שכזו , והאמת שזה בכלל לא מגיע בסך הכל גחמה מטופשת של יצור אנושי שנמאס לו משגרה שכזו שבה הכל טוב אסור להיות יותר מידי טוב, כי פשוט יאבדו בך עניין כי לא משנה כמה זוהר ומיוחד תהיה, ברגע שיתרגלו לעניין זה יהפוך לעניין של מה בכך, של מובן מאליו ואז אפילו הקרובים ביותר, שבטוחים שמכירים אותך עד לדמעה האחרונה</div>Mon, 19 Jan 2009 22:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (-כוכבי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10437183http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=68615&blog=10437183http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10358028<div align="right" dir="rtl">זה כאן, ממש כאן כאן עמוק עמוק בפנים. עטוף בשכבות הגנה כה רבות תחילה חום ואז בהדרגה זה הופך לקור, קור שעוטף את הכל וגורם לכולם להתרחק כי קור זה לא מושך בכלל, אף אחד. אבל זה כאן, זה כאן וזה יישאר כי זה שלי ואיש לא ייקח את זה ממני, אין לאיש את הזכות לעשות את זה. אני אשמור על זה, זה שלי! והקור, הקור הזה זה לא איבוד חום- אלא שמירה מבחוץ, כמו מן שיני טרף שאחראיות לפקוח שבע עיניים ולהשגיח על מה ששם בפנים, כאן בפנים,אצלי. זו לא אכזריות זו האהבה שמתבטאת בצורה אחרת בגלל שהיא נפגעה בעבר והיא לא רוצה שוב. בגלל שהאמון נקלח ממנה לזמן מה והיא רוצה להאמין שוב. בגלל שהיא מנסה להגן על עצמה... זה כאן, וזה תמיד יישאר. כוכבי</div>Tue, 30 Dec 2008 21:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (-כוכבי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10358028http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=68615&blog=10358028http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10304376<div align="right" dir="rtl">מאוחר בלילה ומתחשק לי לכתוב על חלומות ומציאות כי בחלומות הכל שונה גם כשזה נראה אמיתי לפעמים מתעוררים ונשארת התחושה התחושה של איבוד זמן אותה תחושה שגורמת לחשוב שבאמת עשינו משהו משהו שלא היינו מדמיינים במודע. במציאות הכל פשוט קיים ישנו, קורה, מתרחש. וכשמתעוררים, ורק פוקחים את העיניים, מגלים שנשארנו כאן ואנחנו צועדים במקום צעד ועוד צעד וכולם במקום... כשחלום ומציאות מתערבבים? המקרים האלו מיוחדים. אותם מקרים שקוראים לנו מתוך המציאות ובחלום אנו בטוחים שזה קורה ואז הכל מתבהר מתעוררים למציאות. כוכבי</div>Thu, 18 Dec 2008 00:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (-כוכבי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10304376http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=68615&blog=10304376http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10277144<div align="right" dir="rtl"> לבשתי חולצה וורודה ויצאתי לרקוד הכל נראה טוב יותר! 3333333&gt; ווווווווווווווווווווווואווווווווווווווווווווווווווווווווווו</div>Thu, 11 Dec 2008 00:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (-כוכבי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10277144http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=68615&blog=10277144http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10244550<div align="right" dir="rtl">בשבוע האחרון הדברים נראים אחרת נחמד לגלות כמה שהספורט תורם לבריאות הנפשית ומעודד את הרוח כשהיא נמצאת בתחתית. אפשר לקרוא לשבוע האחרון השלמה, השלמה עם מה שקורה. לא לטעמי בכלל ואולי,יהיו אשריגידו, אני מתפנקת, אבל לא לדעתי. עצם העניין הוא השינוי, השינוי הזה מתרחש בכל דקה ואין דרך למנוע זאת. לטוב או לרע? אולי לשניהם. יש סיבה להלך הדברים ואני, בנקודה הזו , משוכנעת כמעט לגמריי שיש מי שדואג לתבל לי את החיים. כי לפעמים זה חמוץ ולפעמים מתוק מדבש (ואני טועמת המון דבש לאחרונה-נו, כאבי גרון...) אבל אולי יש אפשרות להזמין מנה מראש? המון תכניות. ואם להגשים את החלומות? אין מי שיעשה זאת בשבילי אני תלויה אך ורק בעצמי. כוכבי.</div>Tue, 02 Dec 2008 23:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (-כוכבי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=68615&blogcode=10244550http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=68615&blog=10244550