כמה פעמים חלמתם בחיים שלכם חלומות מוזרים?
ואני מתכוונת לבאמת מוזרים, ואפילו מפחידים.
החלום הכי מפחיד שחלמתי, היה שאמא שלי נשרפת באח (של בית, איפה שמדליקים אש).
התעוררתי ממנו בבכי וצעקות, ויעל אפילו הייתה עדה לכך.
החלום שבאמת התגשם היה על סבתא שלי. חלמתי שאני נמצאת בהלוויה שלה, ובערך שבוע לאחר מכן היא נפטרה.
חודשיים בערך לפני סיום השנה, היה לי חלום אחד המוזרים, וגם קצת המפחידים.
חלמתי שאני יעל ורוני (שתי חברות טובות מהכיתה), נמצאות בשואה. ברחנו מהמחנה והגענו לאיזה מלון או משהו כזה. אני זוכרת שנכנסנו בשקט לחדר אחד, פתחתי את המקרר כי היינו רעבות ומצאתי שם קוטג'. החלטנו ללכת להשכיר את החדר. אחרי לילה אחד שם, אכשהו חזרתי הביתה לתקופה שלנו כדי להגיד להורים שלי שאני בסדר, ויעל ורוני נשארו מאחור. אחרי תקופה מסוימת של שהות בבית, נודע לי אכשהו שתפסו את רוני ויעל והן מתות.
היום בצהריים נרדמתי. שהתעוררתי, ירדו לי דמעות מהעיניים, וזכרתי רק את סוף החלום.
הפעם בחלום היו חוץ ממני ויעל גם המשפחה המורחבת שלי. הבני דודים מהדרום, והבני דודים מהצפון.
חלמתי שאנחנו במין בור ענק כזה, שמשני הצדדים שלו יש שומרים נאציים. בצד אחד של הבור הייתה סככה כזאת שהנאצים לא ראו, ואפשר היה להסתתר שם. הנאצים התחילו לירות, ואני תפסתי את יעל מהר וגררתי אותה לתוך הסככה. שמעתי יריות וצעקות, ואז, דממה. הסתכלתי קדימה. ראיתי את בני המשפחה מהצפון מוטלים על הארץ ללא רוח חיים, חוץ מרבקל'ה בת השנה וחצי שהייתה מוטלת לא הרחק ממני ללא פגע, אז רצתי מהר ולקחתי אותה למחסה בלי שהנאצים ראו אותי. ואז הסתכלתי שוב מסביב. זיהיתי את בני הדודים מהדרום. בניהם הייתה תתי, הבת דודה האהובה, והחברה הטובה שלי. היא איננה. רק פופה נשארה, ואמא שלה. זה השלב בעיקרון שהתעוררתי בו בוכה.
והיום שהייתי על המחשב ואחותי ישנה בספה, פתאום היא התפכה בשנתה ושמעתי אותה אומרת "אני, למה באת לפה?".
אפילו בחלום שלה היא שונאת אותי.