תלתן

סבתא שלי נכנסה אתמול לבית חולים.

בכיתי בכיתה, כמובן שבכיתי. הרי זאת אני. איך אני לא אבכה?

אבל אתם יודעים, זה טוב לבכות. אני מרגישה שאני מוציאה הכל החוצה.

רציתי ללכת לבקר אותה היום באיכילוב אחרי הצופים, אבל אבא אמר שלא.

למה לא? בגלל שלא יודעים מה יש לה. שתי הכליות שלה לא עובדות טוב, לכן היא לא יכולה לעשות צרכים.

לכן צריכים לעשות לה איזה משהו שמוציאים לה את הדם, מנקים אותו ומחזירים לה לגוף.

וכן, יש חשש יקרה לה משהו.

איך אני אגיב אם זה יקרה? אבכה, אדפוק את הראש בקיר, לא אדבר עם אף אחד....

עכשיו את מבינים למה רע לי?