היום בכיתה היה קטע ממש מצחיק בשיעור היסטוריה ולריסה כתבה על זה בבלוג שלה אז קבלו את הקטע:
גילי היה קריאטיבי היום, הוא רצה בנוסף גם להדגים לנו את מלחמת החפירות:
ג=גילי א=אלון
ג:"אלון!:
א:"מה עשיתי?"
ג: "בוא! אתה החייל שלי!"
א:בא לגילי.
ג:הופך את שולחן המורה כדי שכאילו יראה כמו חפירה.
אחרי שגילו את אוצר המסטיקים האבוד-שהיה כל הזמן הזה דבוק מתחת לשולחן[מי היה מאמין?]- הם התחרטו.
"תתכופף, אני אחזיק את השולחן!"
א:מתכופף.
ג:"אתה יוני תכוון את הספר שלך כמו מכונת ירייה, ואתה יהל תעשה את הקולות של המכונה!"
אני: "ומה אני אעשה?"
ג:"את צופה!"
מישו:"את מעודדת!"
אני:"GO גרמניה אלו-"
ג:"די!!"
אני:מדוכאת.
ג:"אלון, קח, תתכופף. קח את המפה[נותן את את המפה הגדולה והמגולגלת] זה יהיה הרובה שלך! תסתער!"
יוני:יורה כאילו עקצה אותו טרנטולה[ הלוואי], עם המכונת הירייה המאולתרת שלו.
יהל:עושה קולות של גמל ויורק על עדי באמצע.
לאלון נופל ה"רובה". היה ברור שיוני יחסל אתו.
הךךךךךך... איך נפלו חיילים.
כתובת הבלוג של לריסה:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=90697
*+*+*Anni*+*+*