לאחרונה יצא לי לעסוק באהבה השניה שלי אחרי הכתיבה- צילום וזה קרה בצורה הכי ספונטאנית שיש.
לפני כחודש עשיתי לחברה שלי סט צילומים והסיבה היחידה שאני כותבת על זה רק עכשיו היא כי היום החזירו לי את הלפטופ המתוקן ויכולתי לערוך את התמונות.
אז לפני כחודש ישבתי עם חברתי שירז בחצר בית הספר בהפסקה. שירז היא ילדה שקטה וביישנית, צנועה וחסרת ביטחון.
קישקשנו לנו כמו שבנות אוהבות לקשקש ואז איכשהו התחלנו לדבר על השיער שלה. היא טענה שהשיער שלה עבה מדי, נפוח מדי, שהיא לא מצליחה לסדר אותו ושהיא שונאת אותו באופן כללי.
היה חבל לי לשמוע שיש לה משהו שהיא מרגישה חסרת ביטחון בגללו, במיוחד שזה משהו שאני דווקא כל כך אוהבת אצלה. לדעתי למרות שהשיער שלה עבה, מקורזל ונפוח הוא ממש יפה, לדעתי שיער כזה הרבה יותר יפה משיער חלק וחסר צורה. לצערי שאר ה"חברות" שלה והסובבים אותה לא חושבים כמוני וזה מה שמדאיג אותה ומוריד לה כל כך את הביטחון העצמי.
תמיד אמרתי לה שהשיער שלה מהמם ומתאים בצורה מדויקת לפנים שלה אבל היא התעקשה לשרוף אותו עם מחליק ולקלוע אותו בצמות כדי לא להיות שונה (או מיוחדת).
באותו יום קבענו שהיא תבוא אלי אחרי הצהריים לשבת בשכונה שלי. מול הבית שלי יש הר שרק צריך לעבור את הכביש כדי להגיע אליו ומתחתיו רחבת דשא מדהימה עם הרבה עצים ושיחים (רק שבלילה אפשר להתקל שם בהרבה חזירי בר ותנים למניהם...)
היא התקשרה אליי כדי שאצא מהבית לפגוש אותה וברגע אחד קפץ לי רעיון מדהים לראש. חטפתי את המצלמה החצי טעונה שלי ויצאתי מהבית.
כשראתה אותי עם מצלמה ביד היא שאלה אותי בבלבול "למה את עם מצלמה?!"
"כי אני עושה לך בוק" עניתי לה בפשטות.
"בוק? מה זה בוק?" היא התפלאה.
"נו למה כל כך הרבה שאלות? אני עומדת לצלם כמה תמונות שלך. בואי ניכנס אלי הביתה אני אאפר אותך בקטנה" (אני מתעסקת גם באיפור בין היתר) אמרתי לה.
"מה תמונות עכשיו? היית אומרת לי, הייתי מתלבשת יפה יותר הייתי מסדרת את השיער..." היא אמרה.
"לא!" קטעתי אותה "זאת בדיוק הכוונה. בואי ניכנס אליי הביתה ואני אסביר לך הכל".
נכנסנו אלי הביתה וסיפרתי לה על הבלוג שלי. אמרתי לה שיש לי רעיון מצוין לסט צילומים ושאני צריכה את האישור שלה לפרסם את התמונות שלה בבלוג שלי.
בהתחלה היא היססה מכיוון שהיא כל כך ביישנית אבל לבסוף שכנעתי אותה.
"מה הדבר שאת הכי שונאת אצלך?" שאלתי אותה בזמן שאיפרתי אותה. "השיער" היא ענתה בלי לחשוב פעמיים.
"ומה את הכי אוהבת בעצמך?" על התשובה לשאלה הזאת היא חשבה כמה דקות ולבסוף אמרה "הפנים שלי".
"אז זה בדיוק הרעיון. את יודעת שהמוטו שלי בחיים ובין היתר בבלוג שלי הוא לאהוב את עצמך ולהיות מי שאתה בלי להתחשב במה שאחרים אומרים. לבלוג שלי קוראים החסרונות המושלמים שלי ולטבעת הבלוג קוראים היתרונות שבחסרונות שליי!
אז היום אני מתכוונת להבליט את החסרונות שלך ולהסתיר את היתרונות שלך, כדי להראות לך שמה שאת חושבת שמהווה חיסרון אצלך הוא בעצם יתרון. אני רוצה להראות לך ולכולם כמה הדבר שאת כל כך שונאת מדהים והרבה אנשים יעידו".
היא התנגדה, היא לא הייתה בטוחה ולבסוף הסכימה.
"אז למה את מאפרת אותי אם גם ככה את מסתירה את הפנים שלי?" היא שאלה בתמיהה.
"האיפור הוא בשביל התמונה האחרונה, שבה אנחנו נראה את היתרון עם החיסרון שלך וכמה שהם משלימים אחד את השני. שתיראי כמה את בעצם מדהימה". עם חיוך מטופש ומרוצה יצאנו לצלם ליד ההר שמול הבית שלי.
אז לשיפוטכם התוצאה.
זה סט הצילומים הראשון שלי וניכר שאני חובבנית לגמרי וחסר לי ניסיון וידע בצילום אבל אני מקווה שהביקורות של המנוסים יותר מכם יעזרו לי ללמוד ולהשתפר. לא יצאו הרבה תמונות כי כמו שכבר כתבתי המצלמה שלי הייתה חצי טעונה ככה שלא היה לי הרבה זמן.
בלי קשר לפן הטכני אני לגמרי מרוצה מהתוצאה. אני מקווה שהתמונות מבטאות בצורה טובה את מה שניסיתי להראות.
בטח שמתם לב שההתרכזות בתמונות הייתה על השיער ובאף תמונה חוץ מבאחרונה לא רואים את הפנים שלה.
בקיצור ובלי הרבה חפירות מיותרות הנה התמונות:
.
.
מקווה שאהבתם. אשמח לקרוא את דעתם הכנה והערות בונות יתקבלו בברכה!
____________________________
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
