גם אני נשאבתי לזה ..

טטטטוב דיייי אני לא יכולה יותר

באמת שלא!!!

נשבר לי מהחיים האלה, נשבר לי מהאנשים

נשבר לי מהכל !!!!!

שום דבר לא הולך לי.. הכל חרא!!

לפני שנתיים הרגשתי בדיוק ככה וכמעט התאבדתי..

ואני הבטחתי לעצמי שזה לא יחזור על עצמו שוב פעם .. יצאתי מזה לבדי..ועכשיו כבר אין לי שום כוחות..

נוספה עוד בעיה לרשימה- המשקל שלי..

מה יהיה הסוף? מה ? 100 קילו ?!?!?

פעם אחת עשיתי את זה.. הגעתי למשקל שרציתי..

ואחרי זה העלתי הכל.. בשביל מה? בשביל ההנאה של השנייה וחצי? ואז התסכול שלא נגמר כל הלילה?

החבילות לקסעדין שיושבות אצלי במגירה למעלה משלושה חודשים..

הכמויות שאני לוקחת..

אני כבר משתגעת לא יודעת מה לחשוב כבר..

אני לפעמים רוצה ללכת לישון להתנתק מהעולם לקום רזה יותר ..

פשוט לנוח מכל העומס הזה.. מהציפיות של כולם

מהציפיות של המשפחה ,חברים,מורים,בית ספר

אף אחד פשוט לא רואה מה עובר עליי..אף אחחחחחד פשוט אף אחד!!

זאת רק אני עם עצמי.. צריכה להתמודד עם זה..קיבינימאט איך יוצאים מזה!?!?!?!?!?!!?!!!?!?!?!!?!?!?

אני כל כך קרובה לבלוע חבילה שלמה של הכדורים המגעילים האלה ולהתעורר בבית חולים שסוף סוף מישהו יבין שמשהו לא בסדר קורה איתי..

כי ככה חושבים כולם שהכל מושלם.. שבאמת החיוך שלי זה החיוך שמביע שמחה..

אז לא!! הכל זיוף אחד גדול..

כולם זיוף אחד גדול.. כל החברות שלי כל האנשים שאני מכירה..

למה אף אחד לא אמיתי איתי?

למה אף אחד לא יכול להגיד לי תתעוררי ותתחילי לעשות עם עצמך משהו תראי איך את נראית !!!!

פאקינג 62 קילו..הייתי 54..

יש לי מוטיבציה שלא באה ליידי ביטוי.. וזה הורג אותי!!

כל דבר שרציתי בחיים האלה השגתי.. למה דווקא עכשיו אני לא מצליחה?

מה עוצר אותי??

אני כבר לא יכולה...