אמר הברווז להשתקפות באגם, רגע לפני שקפץ קפיצת ראש למימו הכחולים והחל לצלול מטה.
אם אוכל לצלול עמוק עמוק עם כל גופי אוכל גם ללמוד לעוף עם כנפי! כך חשב לעצמו. אבל הוא שכח את מה שהוא נוטה לרוב לא לזכור (כי הרי יש לו מוח של ציפור) שהוא
בכלל צף. כשיבין זאת, אם לא יהיה מאוחר, יפסיק להילחם בזוטות וישקיע באמת ביום המחר.
- לעננים אין ביטחון! הם רגישים מידי. עומלים בלי די לאסוף את טיפותיהם, למבנה אוורירי ולבנבן, וברגע נשברים, לא עומדים בנטל, כל תוכנם מתרוקן ומתפזר עד שלא נותר כלום מצורתם העדינה. הם אינם יותר, התמוססו כלא היו.
- זאת דרכו של הטבע, מה אפשר לעשות? זאת דרכם של העננים.
- אם כך אני מאוכזב מהם. מהעדינות השברירית שלהם. ממה שהם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
thoughts