פעולת הסחה היא השיטה הטובה ביותר לבלבל את האויב בשעת מלחמה. ומה אם זאת לא באמת מלחמה? לפחות לא כזאת עם רובים, אלה משחק זול, עם כללים של צלמי פפרצ'י, והאויב הוא לא אחר מקהל מעריצים צווחני שמחכה בכול פינה ורוצה לדעת הכול על הסטאר שלו. המעריצים הם מה שבונה את האמן. מה שמעניק לאמנות שלו אפשרות קיום ומגביר את ההד שלה, ובמקביל הם אלו שיחטטו בחייו הפרטים, יכתבו ויבקרו וישכחו בתוך כל זה שהוא סך הכל בנאדם בשר ודם, כמותם. הקהל שעלו נשען האמן הוא הפכפך. רגע הוא סוגד לאליל שלו ומכתיר אותו למלך, ורגע אחרי, אם הוא לא יקבל את מה שציפה לו, הקערה מתהפכת על פיה ובמקום סגידה תגיע ביקורת קשה.
סטפני ג'ואן אנג'לינה ג'רמנוטה, או בכינויה האומנותי לידי גאגא, מוכיחה שאפשר להפוך את הנטל הזה לעסק מצליח ואת הפפרצי ליתרון תקשורתי. היא יוצרת פעולות הסחה לחייה הפרטים על ידי הגשת האמנות שלה, או הביטוי המוחצן שלה, בכל מדיום תקשורתי אפשרי. היא מספקת לקהל את הלכלוך שהוא רוצה, אבל לא במקרה או בטעות, אלא בשליטה מפוכחת.
לידי גאגא היא זמרת אמריקאית בת 25 שהצליחה במרוצת שלוש השנים האחרונות לפתח קריירת בזק, והפכה כבין לילה לדבר החם ביותר בעולם הפופ. היא התקדמה, במקביל להשארת המתחרות בעלות הקרירה הענפה מאחור, תוך כדי פיזור אבק כוכבים- או במקרה שלה, אבק פרובוקציות תקשורתיות משובחות. היא זמרת, רקדנית, כותבת, מפיקה מוסיקלית, מנגנת על פסנתר (ושלא נשכח, גם אשת עסקים שיודעת בדיוק לאן היא רוצה להוביל את הקרירה שלה). בסרט התיעודי שיצא לקראת צאת האלבום האחרון, גאגא אומרת בהנאה: "אמרתי להרבה אנשים שאני סופר סטאר בזמן בו עדין לא הייתי, קמתי בוקר אחד וזאת היתה המציאות". מילים יוצרות מציאות. כנראה שאצל גאגא זה אפשרי. כמובן שזה לא בא בקלות אלא דורש כישרון ומשמעת עבודה נוקשה.
מראשית הקרירה שלה השוו אותה לזמרות אחרות בסצנת הפופ ובניהן מדונה. אבל ככל שהזמן מתקדם, וכך גם הקרירה של גאגא, גדל הפער בינה לבינן. בדרך זו או אחרת, היא גורמת לאחרות להתחקות אחריה. בשונה מזמרי וזמרות פופ אחרים היא לעולם לא תגיד את המצופה ממנה. היא דבקת באמת שלה, אמת שלא פשוטה לעיכול ולא עטופה בניירות צבעוניים. זאת אמת מורכבת, שלא חוששת להרוג פרות קדושות, שגורמת להרים גבה בעין אחת ולפקוח בסקרנות את העין השנייה.
גם בפן המוסיקלי גאגא סופגת ביקורות, הן מבחינת איכות המוסיקה שהיא יוצרת והן מבחינת דמיון של חלק מהשירים ליצירותיהם של אחרים. נקודות הדמיון קימות, ובחלק מהמקרים אין צורך להתכחש לכך שהליידי קיבלה השראה מאמן כזה או אחר, אך למרות זאת גאגא אינה נכנסת לשום משבצת מוכנה מראש. מבחינה איכות המוסיקה שלה אין ספק שהיא בעלת כישרון ויכולות מוזיקליות ברורות, אך לרוב הן נבלעות בהמולת הצבע והשואו שהיא יוצרת מסביבה. היא זמרת של שירי פופ דנס קלילים ומדביקים, עם פיזמונים חוזרים, מהסוג שמקפיץ מועדונים ללא הרף, ובמקביל יש לה בלאדות שקטות, אותן היא מלווה בנגינה בפסנתר.
אחד מהדגלים בקרירה של גאגא הוא תחום האופנה, שבו היא משתמשת לבטא את ייחודה. ואת הביטוי האמנותי שלה. על ידי לבישת תלבושות שונות ומשונות בהופעותה ובחייה הפרטים.
אז מה גאגא אומרת? היא צועקת בשירה את מה שאחרים לא מעיזים לבטא בלחישה. היא מטשטשת את הגבולות בין סקס, אלימות, אמנות, פרובוקציה ודת, מערבבת בין סגנונות מוסיקה, מחליפה ללא הרף תלבושות. העיקר שלא יהיה לנו משעמם, שנחזה במופעה שלם, שנתבלבל ושבכל זאת נרצה עוד. היא פה כדי לבדר אותנו, הקהל שלה, והיא לא תבחל בשום דרך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
thoughts