צוללת עמוק במרחבי האווריריות המתוקה.
לא נופלת יותר,
רק עולה ושוקעת בצמר גפן של קרנבלים.
הסוס הלבן הפתיע אותי,
אך לא היה נכון או צפוי ממנו.
אני ארכב איתו עד האופק,
אפופה בוורדרדות צמרירית ובצחוק של קרנבלים.
אני ארכב איתו עד האינסוף,
עם שיריון של ידיים וקסדה מסוכר.
זו האגדה שלי,
כבר לא רוצה כנפיים,
רק לנטוע שורשים ולהשאר איתך כאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
