התאבדות כבר לא נראית לי כדבר איום ונורא.
זה אגואיסטי.
אבל זו הסיבה היחידה שמחזיקה אותי ברגעים מסוימים.
או שלא? אולי יש עוד סיבה?
אבל מה היא?
לפצוע את עצמי מהדהד לי בחלל הראש כאסור.
אבל למה?
אני לא עושה שום דבר בלתי הפיך.
למה זה כל כך שגוי? אסור?
פעם כל זה היה כל כך ברור. כל כך רחוק ממני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
