כינוי:
swallow בת: 41
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2014
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מיוחדים
מיוחדים קוראים להם
ואנחנו אלה שלא מבינים אותם.
הם- מיוחדים
ואנחנו לא יודעים איך לפנות אליהם
אבל הם- מיוחדים.
אנחנו- לפעמים כועסים עליהם, לפעמים מאוכזבים ומתוסכלים
והם- אוהבים ללא תנאי
באמת מיוחדים.
| |
בגידה
אתה שלם כולך- עיניים, אזניים, אף, פה כתפיים, ידיים, רגליים וזה.. שלם עם ההחלטות, שלם עם המחשבות, שלם עם הגישות והנחישות. שלם. בדרך כלל. חוץ מהרגעים שאתה לא
כשפתאום משהו ממך יוצא מהנורמה שלך ומתנהג אחרת אתה מתחלק. משהו בך מחלק אותך וכל חלק מחליט לקחת בעלות על עצמו ולהתנהל לבד. כאילו עבר את גיל ה18. אימפולסיבים אלה. כפויי טובה. וכשנוח להם ורוצים קורת גג, טוענים כי קטינים הם וקוראים להורים. בוגדים.
| |
שינוי פאזה בדיוק חשבתי היום ששינוי פאזה- זה קטע. כאילו, אם אתה לא בווריד ואתה משנה פאזה- ניחא אבל כשאתה כבר שם- לא נעים
אז החלטתי לשנות. מבלי להכנס מבלי לחפור במציק ובבפנים כי תמיד יהיו נימים, ועצבים ושוב, לא נעים.
לגוף אולי יש תחתית העומק אמנם משתנה. שלי לדוגמא 157, אולי שלך יותר. אבל לדעת ול-לא מודעת אין תחתית!! תהיו בטוחים שזה הרבה יותר ארוך מהגובה שלכם!
לכבוד השינוי הוחלט לטהר את כל המחטים. ואת אלה שלא נוגעים- לזהם! קצת טירוף, קצת אמת והרבה דמיון!!!
צפרדעים ירוקות מארץ הלימבובוט
| |
הרצון העיוור
את, אתה, אני אנחנו. אנחנו שליטי עולם!
כל דבר שנרצה בשביל עצמנו נשיג אותו. וזה לא מיתוס. צריך לעצום עיניים ולהאמין.
מאות פסגות נכבשו ככה אלפי אהבות התממשו כך המוני גוססים חזרו לחיות כך. אנחנו שליטי עולם.
כל מעגל שנפתח תפקידו להסגר. אחרת לא היה מעגל. אם נרצה, הוא ייסגר על ידינו. ואולי לשם שינוי, ננסוג לאחור, ואולי, סוף סוף אחרי תקופה כה ארוכה של אדישות הוא ייסגר על ידם.
| |
נורמה לאחר בריאת העולם התכנסו כולם, מסבתות- רבות עד לניני- נינים במרחב אינסופי בשקיעה, לבושים חגיגי לקראת הגעתה. הוא. ישב והתבונן מהצד. נזכר, שכבר היה פעם באותו מעמד, באותה הרחבה, באותו הנצח- בטקס קבלת הדעת. וחייך. ואז, בפתאומיות מרעידה, הכל זהר. מן הילה עוטפת, שמחה שוררת, התנהגות גוררת, ברגע, שנכנסה, הנורמה.
| |
השראה
יש בו כלורופיל. אור שמש, זה מה שהוא זקוק לו יותר מהכל.
קרן אחת, אמיתית וחמה שתכנס דרך קרומו
ותחיה אותו מחדש. הוא מבין זאת לילה לילה בין שאיפה לנשיפה
וכל בוקר, הוא מודה לכל מי שרק אפשר, שהשמש זורחת.
באותו רגע נפלא, חסר נשימה, הוא מקבל את חייו בחזרה.
| |
מטבע
שני צדדים
אתה מטיל, ובו בזמן מתחיל להרהר: אחד מלוטש, ברור, נקי, ללא קו מיותר אינו מסתיר דבר
ותמיד נראה כמחייך.
השני, עגמומי, מתאחה עם הרקע שגם הוא כבר לא חלק ממנו מהוסס אך מיישר מבט אליך בשתיקה.
אתה. חלוק. ולא של נחל. הראשון כה מזמין, עד כי אפשר לחוש בשכבת דבק דמיונית שרק מנסה למשוך אותך למקום טוב כל כך שהיית בו כבר. השני מסוייג. אך משהו בו משאיר ספק לדלת הסגורה ללא מילים.
וכך אתה עומד. הזמן נראה לך נצחי כבר הטלת, אך הוא באוויר מתקשה להחליט בשבילו, להחליט בשבילך
ועד שכוח המשיכה לא יתחיל לפעול מחדש, לפחות, תנסה להינות מהרגע.
| |
צבע מתחלף
חולמת את המציאות קצת אחרת
שותה מחשבות,
אוכלת פחדים
ולא מקיאה.
נושמת היסוס מהול באיפוקים
בנשימות עמוקות
שממלאות אף נימים.
לפתע מרגישה
איך מנגינה זרה וגם מוכרת
מתחילה להדהד בגופי.
מכפות הרגליים
עולה במעלה הגוף
אט אט
בזהירות ובטחון מושלם
ליריכיים
לאגן
למותניים
בית החזה
ידיים
צוואר
ומסתיימת
בחיוך.
| |
|