http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869מן ההכרח הוא לקטום את אזניכם כדי שתוכלו לשמוע בעיניכםheCopyright 2026 swallow. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=14022311<div align="right" dir="rtl">ללב שלי אין פה אין לו גם קול תמיד שולח אליי סימנים רמזים פנימיים שכאלה. הרמזים נערמים להם בדפנות הלב כמו כולסטרול. אחד הסוגים. לפעמים זה טוב, אך עם הזמן מתחיל להכביד וכשנהיה לי כבד מידיי, אני יוצאת לרוץ מקווה להשיל מעליי את הכובד. מנסה להבין אותו ולדבר בשמו, להוריד מהעול אך לא מצליחה. הוא מופנם מידיי. ואני לא. הפער גדול. אני מדברת אך הוא שותק. לב בלי פה.</div>Mon, 20 Jan 2014 20:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (swallow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=14022311http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674869&blog=14022311http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=13880340<div align="right" dir="rtl">מיוחדים קוראים להם ואנחנו אלה שלא מבינים אותם. הם- מיוחדים ואנחנו לא יודעים איך לפנות אליהם אבל הם- מיוחדים. אנחנו- לפעמים כועסים עליהם, לפעמים מאוכזבים ומתוסכלים והם- אוהבים ללא תנאי באמת מיוחדים. </div>Thu, 15 Aug 2013 14:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (swallow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=13880340http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674869&blog=13880340http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=13571737<div align="right" dir="rtl">שלום. מה נשמע?הלכת? עשית? אכלת?זהו. טוב נשיקות, ביי. ואז אתה שואל את עצמךאולי זה לא בגללי?אולי זה בגללם?אתה לא יודע אבל אתה שובר את הראש אתה מת לשנותואתה לא יודע איך.איך לגעת בנקודות הנכונות, לתקשר, להביעבלי מחסומים ובלי מה מותר מה אסוררק אתה ומה שמרגיש לך נכוןקשר עמוק. שיחות עמוקות. אמת. הבנה. קריאה ללא מילים.בינך לבינם</div>Thu, 29 Nov 2012 16:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (swallow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=13571737http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674869&blog=13571737http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=13509805<div align="right" dir="rtl">אתה שלם כולך-עיניים, אזניים, אף, פהכתפיים, ידיים, רגליים וזה..שלם עם ההחלטות,שלם עם המחשבות,שלם עם הגישות והנחישות.שלם.בדרך כלל.חוץ מהרגעים שאתה לא כשפתאום משהו ממך יוצא מהנורמה שלךומתנהג אחרתאתה מתחלק. משהו בך מחלק אותךוכל חלק מחליט לקחת בעלות על עצמוולהתנהל לבד.כאילו עבר את גיל ה18.אימפולסיבים אלה. כפויי טובה.וכשנוח להם ורוצים קורת גג, טוענים כי קטינים הםוקוראים להורים.בוגדים.</div>Sun, 14 Oct 2012 19:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (swallow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=13509805http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674869&blog=13509805http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=13218248<div align="right" dir="rtl">היום הזה הוא עוד יוםעוד יוםנוסף ל-364 האחרים.את מה שהם לא עושים בדרך כלל,הוא משלים.היום הזה הוא לא סתם יוםלא עוד יום כמו האחרים שבו אנחנו מנסים לזכור.לזכור ולא לשכוח.היום, בדיוק כמו מחר,עלינו להבין למה.וכתיקון לתשובה עלינו לשכוח.לשכוח שלחבר שלי יש צבע עור שונה,לשכוח שאנחנו לא בעלי אותה האמונה,לשכוח שהמעמד של הזולת שונה משלי.ולזכור שאני, בדיוק כמוהו, בן אדם.ללא העדפה, ללא נסיון להשפיל, ללא נסיון לצאת "גבר גבר".אני בסך הכל בן אדם, והוא בסך הכל בן אדם אחר.שנינו רוצים לחיות, לגדול, לאהוב ולהרגיש.הלוואי ושינוי כה קטן אצל כל אחד, כבר יתחיל להתרחש.ונתחיל לאהוב בני אדם ולנסות לתקן את טעות העבר.שמא תבוא שואה נוספת.</div>Thu, 19 Apr 2012 15:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (swallow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=13218248http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674869&blog=13218248http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=12546029<div align="right" dir="rtl">כדור שמחה רץ ברחובות העיר,חצה את הכפר,פסע במרגלות הנחל,בדרך פגש הרבה מאוד אנשים שהסתכלו עליו, אך לא חייכו.הרבה כלבים וחתוליםשהרגישו כל כך בנוח לידו ואף חשבו שהוא "משלהם" אך לא העיזו להתיידד. התגלגל הכדור, כולו מבפנים מחוייך, אך מבחוץ- חתום ואטום ממש כמו כדור. לא מבין מדוע אף אחד איתו לא מדבר,הרי כל כך מחוייך לו מבפנים, והוא יכול להיות אחלה של חבר! התגלגל והתקפץ לו הכדור עד שהגיע למגרש ספורט. מכיוון שזה המקום הטבעי שלו, אט אט החל להרגיש שחרור בבהונות הרגליים, שהתפשט לברכיים, לכרס הקטנה. החל הכדור מקפץ לו וצועק, מוציא את כל מה שישב בבטן, כמובן בזהירות- חשוב לשמור על הפיגורה. כך עברו להן שעתיים עד שהחל להרגיש התכווצות בשרירי הידיים. השמש שקעה לה והכדור הרגיש שזה הזמן לחזור החל ללכת הוא, בצורה קלילה יותר, מרחף ומחייך, עד שלא שם לב שהוא כמעט, התהפך! ואולי זאת בכלל הפסיכולוגיה..</div>Thu, 09 Jun 2011 18:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (swallow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=12546029http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674869&blog=12546029http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=12526875<div align="right" dir="rtl">כשבזיליקום נובל הוא קמל לגמריי מתייבש.הגזע הדקיק כולו חום גם עלעליו. אך בצמתים,בין גבעול לגבעול חי ירוק נושם, עצמאי פורח. מוצא ללא עזרה מקום ממנו יכול לשאוב את הכוחות להתפתח, לחיות. הצמח הוא אחד. ענפיו שונים כל אחד מחליט מתי הוא קמל והאם הוא קמל. הם החליטו לנשום נשימה שניה ולפרוץ את חוקי הגנטיקה. יש המחליטים להשחים יש המחליטים להיאחז מה שאף אחד מהם לא יודע זה שגם אםהם בוחרים להתייבש, זרעיהם תמיד ישמשו להם המשך. כך שמכל מקום, ניתן לצמוח. </div>Tue, 31 May 2011 22:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (swallow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=12526875http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674869&blog=12526875http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=12479688<div align="right" dir="rtl"> רק כשאתה שם אתה נזכר.כשאתה מתקרב אל השבילומריח את הריח של המים,אתה מבין שהם שם תמיד ורק אתה זה שמשנה מיקום. רק כשהוא כאן אתה נזכר.כשהוא מתקרב, יום הזכרוןאתה מבין שיש כאלה שזוכרים אותו תמידשזוכרים אותם תמידשהם שם תמיד! ורק אתה- כשהוא כאן, אתה נזכר. שנזכור תמיד ולא נשכח לעולם.יום יום. שעה שעה. הם היו שם בשבילנוואנחנו כאן בזכותם.</div>Sun, 08 May 2011 21:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (swallow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=12479688http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674869&blog=12479688http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=12417264<div align="right" dir="rtl">איש של מיליון מילים יצא אל הרחובוהחל ללכת מהשעה שהשמש היתה בצבע צהוב. האיש היה כל כך שמן ממילים עד כי התקשה ללכת כמו איש רגיל.רגליו כבדו ועם כל צעדהרגיש בכל גופו מן רעד מהמחשבה שבדיוק כך. כך מרגיש פיל!פעמים אחדות כשהצטרך לקפוץ דרך שלולית,לפתע נפלה מבטנו איזו מן "מילית".הלך האיש, חצה הרים, ובגלל שלא היו לו בדרך חברים,יצא לו לאגור עוד כ1000 מילים.כאשר הגיע למשקל עודף, לא יכל אפילו יד להריםהוא החליט להתייעץ עם רופא מומחה למילים.אמר לו הרופא- איש יקר, הורד מעיל, תשתה שיכר, או.. קפה?האיש הוריד שכבות רבות, דיבר בשטף ללא הפסקותבהזדמנות הוריד גם כמה מעילים ומגפיים ולפתע הבחין כי יכול הוא להניע הגפיים!האיש לא יכל כבר לאגור והחל לספר סיפורים, ממש כמו גיבורדיבר ודיבר עד ששם לב כי זה מכבר עבר הערב.לאחר שהוציא מה שעל ליבוחש רעב מחלחל אל קיבתוכאשר התרומם, הביט במראה והבחין עד כמה שהוא "מהמם"!בחן אותו מעט המומחה ונדהם מפניו המוארות,מלחץ דמו הסדיר, סיבולת ליבו הכשירושלח אותו לדרכו לתחילת חייו ללא פשרות ובמלוא המחיר.</div>Sat, 09 Apr 2011 09:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (swallow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=12417264http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674869&blog=12417264http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=12147611<div align="right" dir="rtl">בדיוק חשבתי היוםששינוי פאזה- זה קטע.כאילו, אם אתה לא בוורידואתה משנה פאזה- ניחאאבל כשאתה כבר שם- לא נעיםאז החלטתי לשנות. מבלי להכנסמבלי לחפור במציק ובבפניםכי תמיד יהיו נימים, ועצביםושוב, לא נעים.לגוף אולי יש תחתיתהעומק אמנם משתנה.שלי לדוגמא 157, אולי שלך יותר.אבל לדעת ול-לא מודעתאין תחתית!!תהיו בטוחים שזה הרבה יותרארוך מהגובה שלכם!לכבוד השינוי הוחלט לטהראת כל המחטים. ואת אלה שלא נוגעים- לזהם!קצת טירוף, קצת אמתוהרבה דמיון!!!צפרדעים ירוקות מארץ הלימבובוט</div>Mon, 08 Nov 2010 21:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (swallow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674869&blogcode=12147611http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674869&blog=12147611