העולם שמעבר

לא ברור מה גרם ללמעלה מ-30 נשים להמשך לגואל רצון, לוותר על חייהן ולהשתעבד לו.

נשים יפיהפיות, משכילות,שנראות אינטילגנטיות מאוד ובטוח היו מצליחות בחיים שבחוץ.

מילא היה האיש בחור נאה, מה גם שהוא לא נראה חכם במיוחד.

בי אישית גואל מעורר גועל.

כל אותן נשים כנראה מעורערות קצת בנפשן, "מתוסבכות" כמו שאומרים,

חסרות עמוד שידרה שמחפשות את עצמן ולא מוצאות מקום בעולמן.

אותו גואל מנצל זאת ולפי דעתי מפתה את כל אותן צעירות ומהפנט אותן.

אין לי כל אפשרות אחרת להסביר את הרצון שלהן לחיות עם האדם הזה בחיים שכאלה.

פתאום שאני קוראת את המילים שכתבתי אני קולטת שגם בי יש מספר מה"קרטריונים" שכתבתי על הנשים.

גם אני הייתי מבולבלת מאוד, "מתוסבכת" ולא מצאתי מקום בעולם הדת בו חייתי.

מה היה אם היה פוגש אותי גואל באותו יום שהגעתי לתל אביב, מנצל זאת ולוקח אותי תחת חסותו?

דבר כזה במצב שהייתי נראה לי פתאום כמשהו שהיה יכול לקרוא והמחשבה הזאת מפחידה..

ממה שראיתי וקראתי בכתבות, איך שהוא מסיבה לא ברורה נראה שהנשים רוצות במצב הקיים.

לא נראה שנעשה כאן משהו בכפייה וכנגד רצונן.

מה שהופך את הסיפור הזה להרבה יותר מסתורי,

אך שוב מחזיר אותי למסקנה היחידה שהצלחתי להעלות על דעתי- הוא מהפנט אותן. הוא עושה להן שטיפת מוח!

אני מאוד מקווה שימצאו משהו כנגדו ושהחשדות שנגדו יתבררו כנכונות,

רק ככה הבנות יוכלו לצאת מהחלום המתמשך והלא מציאותי בו הן חיות יום יום.

אולי הן יתעוררו ויבינו שזו לא צורת חיים בריאה ושמגיע להן יותר.

הבן אדם הזה לדעתי צריך להתאשפז בבית חולים לחולי נפש.

מי ייתן והשופטים יגאלו את הנשים והילדים האלה מייסורהם.

לילה טוב.

אנשים יקרים..

קודם כל, אני מצטערת שלא כתבתי הרבה זמן.

בימים האחרונים הבנתי שמאז שהגעתי לפה אני משלה את עצמי,

נכנסתי לתוך בועה כזאת ורודה וחייתי כאילו הכל טוב ויפה.

לא סתם מכנים בישראל את תל אביב "בועה".

חייתי כמו אחת שאיבדה את הזיכרון ואין לה חיים מלפני,

אבל זה לא נכון, היו לי חיים והגיע הזמן שאני אתעורר מהחלום הורוד הזה

יצאתי ממסגרת לא פשוטה ואין דרך חזרה,

מאחור השארתי אמא ואחיות, שלא חשבתי עליהן לשנייה בעשיית הצעד הזה.

בפעם הראשונה בחיים שלי התנהגתי בצורה אנוכית וחשבתי רק על עצמי.

היום עשיתי כמה טלפונים לעורכי דין וקבעתי עם אחד מהם פגישה מחר בבוקר,

הוא ינסח לי מכתב גירושים.

כל כך דחיתי את הצעד הזה והדחקתי כל מחשבה בנושא.

אבל לא עוד, כדי להשתחרר לגמרי עליי להתגבר על הפחד ולהתמודד מול אהרון,

לנסוע לשם, לתת לו את המכתב ולדרוש ממנו את הגט.

זה לא יהיה קל בודאי, אך השם למעלה איתי ויעזור לי להתמודד עם זה.

הדס וחברים שלה רואים עכשיו את התוכנית ה"אח הגדול", פעם ראשונה שאני רואה טלוויזיה..

האמת היא שדי מאכזב אם ככה נראית הטלוויזיה של ישראל.

לי בבית לא הייתה טלוויזיה ותמיד רציתי לראות,

אבל כשאני רואה את התוכנית הרדודה והשטחית הזאת לא נראה שאני מפסידה הרבה מזה שאני לא רואה טלוויזיה.

ואולי אף מרוויחה.

הבחורות שם מסתובבות חצי ערומות ומשדרות סקס, הן לא מראות שמץ של חוכמה וענווה.

ועם ישראל רואה את זה בשקיקה.

ושמעתי שיש עוד מספר לא גדול של תוכניות מהסוג הזה.

אבל אם זה עושה לכם טוב אנשים יקרים, מי אני שאשפוט?

אוהבת אותכם עדיין,

לילה טוב