I`m fat, but it is not my fault

אני שונאת את עצמי. באמת שאין עוד בנאדם בעולם שאמח שונאת יותר ממני. אז אולי אני נמצאת עם עצמי יותר מידי זמן או שזו פשוט ההתנהגות הדוחה שלי..

באמת שיש אלף ואחת סיבות למה לשנוא אותי. אני לא ארשום את כל האלף ואחת.. אז הנה כמה נבחרות:

*הגוף שלי מגעיל (ועם כמה שזה שיטחי בכל זאת אנשים כן מסתכלים קודם על המראה החיצוני): קרס, יריכיים בגודל של 2 רגליים רגילות, שוקיים ענקיות, חצ'קונים בטרוף, שיער מבולגן ומגעיל עיניים קטנות מידי ביחס לפרצוף, ציצי שנראה קטן ממה שהוא באמת

*ההתנהגות שלי- עוקצנית, ילדותית, שומרת טינה, מקללת בהגזמה, אומרת דברים בלי לחשוב אפילו חצי שנייה לפני, אלימה, לא מקשיבה לאחרים, לא מקבלת אחרים (אם מישהו פוגע בי אני לא מקבלת את ההתנצלות שלו...), צומי!!!!, בכיינית ורגשנית מידיי, מוזרה, דוחה (עושה גרעפסים על אנשים)

*מתלבשת מוזנח

*יש לי שניים וחצי חברים שגם בהם אני לא מפסיקה לפגוע

*מסריחה

*נכנסת לקטנות ומעירה על כל דבר קטן שאנשים עושים

*תמיד תמיד תמיד חושבת ששונאים אותי גם אם זה נכון וגם אם לא...

*שונאת אחרים ממש מהר

*מגזימנית

*מודעת לכל הדברים הרעים שבי ולא מצליחה לשנות אותם אף פעם

*לפעמים מתקשה לפרגן לאחרים

*אף פעם לא שמחה במה שיש לי

*קנאית

*לא יצירתית

*מ-ט-ו-מ-ט-מ-ת

*לא מבינה רמזים

*לא יצירתית

*חושבת שהכל וכולם תמיד נגדי

*קרציה, נודניקית

ואלו היו על קצה המזלג.

אין לי חברים אמייתים יותר. אני כבר יודעת מה כולם חושבים עלי. נראה לי שהיה עדיף אם לא הייתי יודעת את זה. למרות שבכל זאת הייתי חושבת ששונאים אותי. ואני חושבת שכבר עדיף לדעת את זה שאומרים לך את זה בפרצוף מאשר שזה רק השערות ושומעים כל מיני לחשושים ולא בטוחים ב100% מה קורה. עדיף לדעת מה אותו בנאדם חושב עליך. וברור שאני רוצה לנסות לשנות את ההתנהגות שלי. ואני רוצה לחזור להיות חברה שלה. אבל היא לא רוצה יותר. והיא צודקת. אני רק פוגעת בה. כל הזמן. גם אני במקומה הייתי מפסיקה להיות איתי בקשר. הלוואי שאני יכולתי להפסיק להיות איתי בקשר. הלוואי שיכולתי פשוט לא להיות אני. פשוט להתלחף עם מישהו אחר ולהפוך למישהו אחר. ואני יודעת שאין בנאדם מושלם. ואני גם לא רוצה להיות אחת כזאת. אני פשוט לא רוצה להיות אני. רק לא אני. כמעט וכל אחד אחר יהיה טוב. אפילו למגעילה מהכיתה שאף אחד מאיתנו לא אוהב יש חברים, אפילו אותה אנשים אוהבים. ואני? אני צריכה תמיד להדפק, ותמיד להשאר ולסבול את עצמי. אתם יודעים איזה נורא זה לקום בבוקר וללכת לישון ולהיות 24/7 עם בנאדם שאתה פשוט לא סובל? עם בנאדם שדבוק לך לתחת והורס לך כל מה שרצית? כל קשר שניסית לבנות עם בנאדם שנראה לך מתאים לך פתאום מישהו בא, הורס הכל, מבריח אותו ועוד גורם לו לשנוא אותך.

זה נראה למישהו בעולם הזה הגיוני או פייר באיזה שהיא דרך?!

בעיני לא. הלוואי שהייתי יכולה לשנות את זה. בבקשה שמישהו יתן לי את הכוחות להשתנות

אני ממש מקווה שאני אצליח לעמוד (שוב) בצום שהצבתי לעצמי הפעם. פעם קודמת לא נשברתי כי הייתי רעבה חלילה. נשברתי כי אני מטומטמת. כי התחשק לי לאכול. פרה מגעילה.

אני נוסעת עוד כמה דקות לסמינר עם אוכל שאני יודעצ מראש שיש לי בעיה לאכול אותו. אני מקווה שזה יעזור לי לעבור בטוב את שלושת הימים הקרובים. הבעיה היא שבדרך כלל כשאני לא אוכלת בסמינרים האלה האנשים שבמסביבי שמים לב לזה.. אני אצליח!

הפעם לשם שינוי אני באמת מאמינה בעצמי!