סודות של נפש מרובדת

זהו פוסט המחאה הראשון שאני כותבת ולשם שינוי לא עוסק רק בחיי שאני מנסה לדמה אותם כאומללים ורצופי כאב.

האלכוהול, הנושא החם שמטריד את בני הנוער בימינו. הצעת החוק שתעלה את הגיל המותר לרכישת אלכוהול ל-21 ותגביל את שעות רכישת האלכוהול.

בתור אחת שלא באמת צורכת אלכוהול בכמויות שעולות על כוסית בחודש הדבר הזה הרתיח אותי, עזבו אתכם מהעובדה שאנו מורשים לאחוז בנשק ולא בכוס בירה ושלמעשה זה לא יפתור דבר. תחילה עולה הכעס, האם זו באמת הדרך היחידה בה הממשלה רואה את תופעת השתייה בקרב הצעירים דועכת? קראתי קודם פוסט המתייחס לפן אחר של החקיקה וזה שלמעשה הרגלי שתיית בני הנוער מסוקרים היום יותר מבעבר ולכן הבעיה נראית חמורה יותר למרות שלמעשה דבר לא השתנה, ילדים בני 13 ימשיכו לבקש ממבוגרים לקנות להם את בקבוק הוודקה שאיתו יעבירו את הלילה בפארק רק שכעת גם נערים בני 19 יעשו זאת.

הרגלי השתייה אינם נרכשים עם החוקים, הסיבה היחידה שאינני שותה היא כי בילדותי הוחדרו לי הרעיונות כי שתייה היא אינה עניין של דבר מה בכך, אם את שותה עלייך לדעת מה יהיו התוצאות של זה, נפשך וגופך צריכים להיות מוכנים כדי לספוג את השינויים האלה. לכן 'נזכרתי' להתחיל לשתות רק כשאני נושקת לגיל 18 וגם אז הכמות לא עולה על כוסית. הפחד מאיבוד שליטה הוא זה שמדריך אותי ובעיקר הרצון לשמור על גופי.

ההורים הם אלו שצריכים להתערב בהרגלי השתייה של ילדם, כמובן שילד בן 12 לא יגיד להוריו שהוא יוצא לשתות עם חבריו אך נצא מנקודת הנחה שההורים דאגו להחדיר לילדם לא רק בהרצאות חסרות פשר אלא במעשים, במסרים סמויים שהגוף שלנו חשוב בהרבה מבקבוק השתייה הזה שמחירו לא עולה על החמישים שקלים. העובדה כי הוריי אינם שותים אלא באירועים בהחלט חיזקה אצלי את הדעה בנושא, דעה שמחזיקה מעמד קרוב לשלוש שנים במהלכם אני מוותרת על יציאות כיתתיות לפאבים ובארים, אני יודעת שמלבד השתייה לא יהיה הרבה מה לעשות שם. בכלל כל הדברים המצחיקים קורים אחרי שכולם שיכורים לפני או אחרי ההקאה.

החוק לא עושה דבר, בני הנוער ימשיכו לצרוך אלכוהול, למעשה ההתעקשות הזו להפוך את האלכוהול ל"מצרך נדיר" תגרום לשני דברים. הראשון עלייה ברצון ובמשיכה לאלכוהול, הרי ידוע שאם תאסור על דבר מה מסוים הוא יהפוך למבוקש. וגם אני, בתור אחת שלא סוגדת לבקבוקי הזכוכית הללו רציתי פשוט לחטוף את בקבוק היין ששוכב בארון במטבח ולרוקן אותו, הרחקת היעד הנכסף בו אנו יכולים לשתות מהמשקה האסור לא תסייע להשגת המטרה שלשמה החוק נחקק (ולמעשה עוד לא עבר את שלוש הקריאות כך שהוא למעשה אינו מוגדר כחוק ממשי) השני הוא שזה יעודד תעשיות אחרות כגון הסמים שבהם ימצא הפתרון, הרי מחירי האלכוהול עולים, הוא הופך לבלתי זמין והסמים נראים מרגע לרגע יותר נגישים.

ארצות הברית היא אינה מדינת ישראל, יש לזכור שלא כל מה שעובד שם, וגם זה בספק, יצליח לעלות לארץ הקודש ולנחול הצלחה. הרי בארצות הברית החינוך שונה, הערכים העומדים בבסיס המדינה שונים. נשאלה השאלה מה גורם לבני הנוער בגיל כה צעיר לשתות, האם זו אינה אלא בריחה מהתמודדות וחיפוש תחליפים זולים? יש לזכור שמערכת החינוך שמה במרכזה את התלמיד וניטרלה בכך למעשה את המשמעת הנרכשת במוסדות החינוך, משמעת שלמעשה תגרום לנער לסרב לאלכוהול כאשר הוא מדוכא או רוצה להתנקות מסמני השאלה ולהיפתח באמת ובתמים לטוב שבעולם.

עצתי היחידה היא שיש לטפל בשורש הבעיה ולא לפנות לענישה קולקטיבית כלפי אוכלוסיות שאינן מהוות את הבסיס להצעת החוק. ממשלת נתניהו רוצה להוריד את מספר הצעירים שמשתכרים בפרקים? דאגו לתדרוך קצר לפני השימוש  בדיוק כפי שאתם מדריכים את החיילים בצבא להשתמש בנשק.