ופתאום בא החשק המטורף הזה לפשטות
ללמידה עד שבאמת מתעייפת ולא מתעצלת
לטיולים עם הכלב במזג האוויר הקר של ירושלים
להתאהבות בבחור מציאותי שיאהב בחזרה ולא דמות שנראית כאילו לקחו אותה מהסרטים
ללהנות מהדברים הקטנים באמת
ולא ללכת לזה שמעליי, לבחור הנכסף שלא אצליח להשיג, לציפיות הלא הגיוניות מעצמי, לאנשים שבאמת רק עושים לי רע, להרגשת הבדידות שמסבכת אותי בדברים הכי פשוטים.
לאכול רק כשרעבים
לישון כשעייפים בעשר בלילה
לחייך כשמצחיק
לדבר כשבוער
לקרוא ספר עד הסוף
לדבר עם אנשים על דברים אמיתיים
לחלום
ואז להגשים את זה
לחבק את הרגע כי הוא לא יחזור
ופשוט להיות