העזתי להוציא היום את התסכולים שלי ודיברתי עליהם עם אמא שלי
היא ביקרה אותי על חוסר המעשיות שלי
כשפניתי לקבלת תמיכה מדודה שלי היא הסכימה ואמרה שמה שחסר לי זה להציב מטרות
בסופו של דבר הבנתי שזה מה שקורה, שהגיע הזמן שאני אתפוס את עצמי בידיים
ואחזור להתאמן ולשמור על האכילה
תוך כדי ללמוד לכל המבחנים האיומים האלה
ולא לכאוב שאני לא מצליחה להשתלב ברוב, מזמן הבנתי שזה לא גילי
תקופת האקשן החלה
אבל היום צריך ללכת לישון ><
בבלוג זה
בכל הבלוגים
