סודות של נפש מרובדת

אז היום הזה עבר

גם מחר יעבור, חבל עד שהתרגלתי להיום מחר הגיע..

התחיל בניסוי בביולוגיה שגרם לי להרגיש מטומטמת יותר מאיי פעם, חבל רק שמעבדות אי אפשר לתרגל בבית אומשו.

המשיך בשיעור לשון חפור מהתחת, והיא החזירה מבחנים, למרבה הפלא קיבלתי 99.

זה גרם לי להרגיש טוב, פשוט טוב. כי לשם שינוי לא חרשתי את הנשמה אלא סמכתי על עצמי.

המבחן היום באנגלית היה קל, קל מידי. כשחשבתי בבית על ניסוח של משפט בחיבור הבנתי שזה לא נכון, או שאולי הזכרון מתעתע.

זה לא משנה כבר, היה ונגמר.

אבל רז, רז שלי חיבק את המחשבות בדרך לביצפר, המוזיקה שלו הדהדה באוזן והמחשבות החדורות אותו תקפו חזק יותר מאיי פעם.

ואני יודעת שאני צריכה לשחרר ממנו, כי הוא רעל.

אבל זה נוח, זה מה שגרם לי לא להתאהב באלכס מעל הראש, זה מה שגורם לי להבין כ"כ הרבה על עצמי, זה הראה לי ממה אני צריכה להיזהר.

אז למה.. למה אחרי כל הזמן הזה הוא כל כך מושרש בתוכי?!

"it's like i can't think without you interrupting me in my thought in my dreams you've taken all of me"