from Pandora’’s chest

כשלא ייחסתי לו חשיבות

הוא כלא היה 

שריד של שליליות המחשבה

אך ברגע שהפנו את תשומת ליבי אליו

כפליט צמא למים, שאב ממני כל טיפת הגיוניות

ומתוך צל של מחשבה נהיה למציאות כוחנית

שלט בגופי כאילו איני עצמאית

אמש הרגשתי מעט רע אך לא ייחסתי חשיבות

ואחרי שאמרו לי "את חולה" עשיתי את השטות

התחלתי בעצמי להאמין בקיומה של מחלה

ולפני שהספקתי למצמץ, בין לילה

המחשבה נעשתה למציאות עגומה

הכול כה פסיכולוגי

כ"כ אנושי לגרום לעצמך לחלות

אנו שולטים על הכל ועל לא כלום

המציאות תלויה רק בהחלטה שלנו

אם תיפול או תקום

לפעמים נראה שהכול שווה לקליפת השום

הכל נראה דיי עקום דרך הראי

רק למה כ"כ קשה לגרום לעצמי להבריא?

your muse - is sick ... again