<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>from Pandora&apos;s box</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Your Muse. All Rights Reserved.</copyright><image><title>from Pandora&apos;s box</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706</link><url>http://fc07.deviantart.net/fs43/i/2009/286/f/6/Pandora_by_Pygar.jpg</url></image><item><title>passion</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12301243</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

אש השורפת ומבעירה כל תא ותא באיבריי
מטהרת ומנקה מכל תחלואות מחשבותיי
מכאיבה ומלטפת בהינף יד
מטריפה ומרגיעה באחת מחשבותיי
סערת תחושות מנוגדות שלא מניחות לי
אש התשוקה עוד חיה בתוכי
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 02 Feb 2011 14:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Muse)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12301243</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=670706&amp;blog=12301243</comments></item><item><title>היווצרות המחשבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12301228</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
רסיסי מחשבות משייטים בחלל הראש
טסים מקצה לקצה,
מתנגשים בדפנות הקליפה הפנימית
ובעת ההתנגשות, נוצרת יש מאין
מחשבה פתאומית.

בין אם היא טהורה ופשוטה או מורכבת וזדונית
מרכיבה עצמה לתהייה
תתגבש בראשו ותגדל, 
לפי סוג המחשבה כן מטענה- חיובי או שלילי
כחלקיקי האטום המושכים זה את זה
תמגנט היא מחשבה אחרת בעקבותיה
ותמשוך את מוחו של האדם, בלי שהרגיש
למסע מחשבות

אחת אחרי השנייה יתחלפו בהבזקי הרגע
וככל שהמסע יתארך כן יעמיקו מחשבותיו
אל עומק תודעתו, אל משמעות קיום עולמו
אך תשובות לא תמצאנה

ובשיא מסעו יתייאש האדם מן הריק שבעולמו
ורסיסי המחשבה יעלמו בזה אחר זה
עד שהראש יתרוקן לגמרי שוב
ויחזור לבראשית,

רסיסי מחשבות משייטים בחלל הראש
טסים מקצה לקצה
מתנגשים בדפנות הקליפה הפנימית
עד ההתנגשות הבאה...

היכול להיות שהמציאות היא לא יותר מהבזק מחשבה של משהו הרבה יותר גדול?
your muse
מרגישה פילוסיפית לרגע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 02 Feb 2011 14:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Muse)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12301228</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=670706&amp;blog=12301228</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12240797</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

מתי אנחנו היהודים נפסיק לחגוג חגים כאילו היינו בחורה ממורמרת אחרי פרידה ממערכת יחסים ארוכה?!
&quot;הא! הזבל לא הצליח להרוג אותי אז בוא נטחן עד שנקיא..&quot;
אז אם כבר לפצות באוכל על רצח עם שקורה לנו כל 100 שנים פחות או יותר לפחות שנאכל משהו טעים כמו שצריך, נגיד חג של גלידה ומאכלים עתירי קלוריות.. ולא חגים שבהם אוכלים רק מוצרי חלב, או לא אוכלים לחם או שבכלל לא אוכלים בבית אלא באוהל מרובע בחוץ(=סוכה).

סתם מרמור רגעי על החגים הנחמדיים והנוצריים כמו חג המולד..

אצלינו בבית חוגגים את תחילת השנה הלועזית כי זה כ&quot;כ נחמד ומקסים וטהור לקשט עץ בכל מיני כדורים מחייכים ונוצצים ובאורות מתוקים וצבעוניים ולהעניק מתנות סתם כי זה תחילת שנה .. ולא כי מישהו ניסה להרוג אותנו ולא הצליח.


כוכב קטן וזוהר ממרום עץ ירוק וערום
העץ שעוד יקושט
בשלל צבעי הקשת והאושר, ממש עוד מעט
אך בינתיים הירוק העמוק והטהור
נטול הקישוטים
נראה כה פשוט ומקסים
כמעט כואב עליו להעמיס
שלל הדר וניצוצים
~
התוצאה הסופית עוצרת נשימה
לפתע מואר כל הבית
בכל האהבה והשמחה
שהושקעו בעת הקישוט
האושר הילדותי והטהור שליוו את המלאכה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 30 Dec 2010 22:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Muse)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12240797</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=670706&amp;blog=12240797</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12224329</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


...
בעולם שמדכא כל חריגה מהמותר
והאפור של היום לא שונה מזה של המחר
לחלום זה המעט שנותר
כדי לא להרגיש שקיומי כאן מיותר
...
חלומות נועדו להיות מפלט מן המציאות
פתח מילוט מהאפרוריות
ואם לא היה לי עולם דמיוני
לא הייתי נשארת שפויה כפי שאני
...



מזל טוב לבלוג! הוא כבר בן שנה D: !!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 Dec 2010 19:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Muse)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12224329</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=670706&amp;blog=12224329</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12134410</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

בין האתמול למחר



יכול להיות שזה הגיל
גורם לכל להראות שחור או לבן,
יכול להיות שזו האישיות
קיצונית וממגנטת בכל מובן,
יכול להיות שזה הזמן, תקופה בחיים
וזה יעבור ויחזירו כל הצבעים,
הקיצוניות,
מכל דבר- סוף העולם
ישכחו, ירגעו, הכול יחזור להיות מובן

ובינתיים, חיה בין &quot;משבר&quot; ל&quot;משבר&quot;
ובאמצע אופוריה, נוחתת על ענן ורוד של סוכר
&lt;span style=&quot;font-size: sma&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Nov 2010 16:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Muse)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12134410</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=670706&amp;blog=12134410</comments></item><item><title>בריאות - הכל בראש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12111805</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


כשלא ייחסתי לו חשיבות
הוא כלא היה
שריד של שליליות המחשבה
אך ברגע שהפנו את תשומת ליבי אליו
כפליט צמא למים, שאב ממני כל טיפת הגיוניות
ומתוך צל של מחשבה נהיה למציאות כוחנית
שלט בגופי כאילו איני עצמאית

אמש הרגשתי מעט רע אך לא ייחסתי חשיבות
ואחרי שאמרו לי &quot;את חולה&quot; עשיתי את השטות
התחלתי בעצמי להאמין בקיומה של מחלה
ולפני שהספקתי למצמץ, בין לילה
המחשבה נעשתה למציאות עגומה

הכול כה פסיכולוגי
כ&quot;כ אנושי לגרום לעצמך לחלות
אנו שולטים על הכל ועל לא כלום
המציאות תלויה רק בהחלטה שלנו 
אם תיפול או תקום
לפעמים נראה שהכול שווה לקליפת השום
הכל נראה דיי עקום דרך הראי
רק למה כ&quot;כ קשה לגרום לעצמי להבריא?




your muse - is sick ... again&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 20 Oct 2010 15:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Muse)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12111805</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=670706&amp;blog=12111805</comments></item><item><title>ובחזרה לשגרה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12050494</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


&quot;ובחזרה לשגרה&quot;

אט אט כל הבעיות נפתרות,
וכלא היו, נעלמות
החיים חוזרים למצב הרגיל
יכל להיות שבהתחלה השעמום קצת יבהיל
אך שוב עם הזמן נתרגל
עד שבעיה חדשה לחיי תתגלגל
ואז אתבונן בה ואביט
ואחשוב, איזה מזל, כי יכל היה להיות ממש רע ובכלל,
אך זה לא קרה
הבעיה תיפתר ואחזור לשגרה
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 20 Sep 2010 11:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Muse)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12050494</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=670706&amp;blog=12050494</comments></item><item><title>יומני היקר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12036107</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

יומני היקר
שלום לך יומן יקר,
אנסה לספר לך מה עליי עבר
על העולם האכזר הנוראי והקר
על כך כמה שהוא מטורף ויקר.

יומני שלי, דלת מפלטי
הקשב נא לי בזמן שאשפוך את ליבי
כי אין מי שיקשיב ואין מי שיבין
שיסתכן ויצלול מספיק עמוק לנפש בפנים

יומן שלי יקר,
דע לך שהעולם שלנו אולי חם מבחוץ
אך מבפנים מנוכר.
~


אני כנראה שמחה מדיי מכדי לכתוב שירים
ולכן הבאתי שיר ישן שכתבתי מלפני שנים
כמות הכאב והבדידות שנוטפות מהשיר הזה
מדהימות אפילו אותי...
לא שעכשיו הכל מו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 12 Sep 2010 14:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Muse)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12036107</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=670706&amp;blog=12036107</comments></item><item><title>יש לך השקעה להלוות לי ?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12015896</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תשקיעי!שוב ושוב אני חוזרת על אותה המילהושום דבר חדש באופק לא נראהכל הזמן דוחה הכל ליום המחרתמזיזה את זה ממחשבותיי כאילו היה מטרד~והדקות חולפות ואיתם הימים, השבועותהפערים מצטברים וגדלים לערימות מאיימותובכל רגע הכל עלול לקרוסבלגן עצום של חוסר, כאוסוהכל בגלל שלא תפסתי את עצמי בזמןשלא הושבתי את עצמי לשולחןהכל עוד עלול ללכת לשוואמשום שלא אמרתי לעצמי: אני עושה את זה כאן ועכשיו!פסיכומטרי זה סיוט שצריך לקרות פעם אחת בחיים ודיי.אבל אני עם יכולת ההשקעה וההתמדה שלי,כנראה לא נגיע לתוצאות שהייתי רוצהאלך לי לנסות להשלים פעריםמקווה שיש עוד תקווהyour muse,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 02 Sep 2010 16:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Muse)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=12015896</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=670706&amp;blog=12015896</comments></item><item><title>גזע חיינו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=11995195</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יצירת מופת על שתיים,אני ניזונה מחברתך כמו מאוויר ומיםאומנם לא אני נתתי לך את החייםואין לנו קשר דם של אחיםאך הקשר שיש לנו הוא קשר של שניםהתבגרות, החלשות, תמיכה, התחזקותהרמוניה מתמדת שנעה לפעמים לכיוונים שוניםאך תמיד חזרה למוטב~כעץ חזק השולח שורשים כל הזמןעמוק יותר ויותר לעומקי האדמהוצומח גבוה יותר יותר אל השמש החמה~זה כבר אינו לבלוב ראשוני של ניצןוהקשר אינו משהו שעוד ניתן לשקול,שעוד מישהו בו דןזאת עובדה,אמת יצוקה מכל בטון~אך תמיד אדם חסר חשיבותעלוללקחת גרזן,ולרצות לכרות את הגזע,להכותו עם גרזן,מכה אחר מכהוהמכות ישמעו לכל כזעקהאותו אדם יזכה לעונשוהטבע ינקום ויחזיר לעץ את כוחו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 23 Aug 2010 15:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Your Muse)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=670706&amp;blogcode=11995195</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=670706&amp;blog=11995195</comments></item></channel></rss>