from Pandora’’s chest

בין האתמול למחר

יכול להיות שזה הגיל

גורם לכל להראות שחור או לבן,

יכול להיות שזו האישיות

קיצונית וממגנטת בכל מובן,

יכול להיות שזה הזמן, תקופה בחיים

וזה יעבור ויחזירו כל הצבעים,

הקיצוניות,

מכל דבר- סוף העולם

ישכחו, ירגעו, הכול יחזור להיות מובן

ובינתיים, חיה בין "משבר" ל"משבר"

ובאמצע אופוריה, נוחתת על ענן ורוד של סוכר

והוא מתמוסס ושוב מרגישה שסוף העולם.

כולם ככה, חיים מקצה לקצה

מאירוע לאירוע, באמצע ריק

איש לא מוצא את עצמו, מרגיש ומחניק

רגשות, חלומות, חי בין יום ליום

ולא את היום עצמו

נשכחות ההנאות הקטנות של החיים

עננים בשמיים שטים

צלילי הרוח, ציפורים, צחוק של ילדים

חיוכים קטנים, מדהים.

your muse