הקטע הבא ארוך מהרגיל,
למרבה הפלא הפעם לא יהיה זה שיר.
בפוסט הזה אני לוקחת פסק זמן לעצמי ,
להוציא את קיטור התחושות והאירועים והפעם גם ללא שירים.
~
הבוקר מצאתי את עצמי מתעוררת לא מרצוני, לאור קרני שמש מסנוורות וחצופות, שחדרו דרך תריס חלון חדרי.
כל-כך מוקדם זה היה שעוד התרנגולות ישנו.
לא באמת יש תרנגולות אבל אני מבקשת שתדמיינו תרנגולות ישנות לצורך הדגשת שעת הבוקר המוקדמת ולא אופיינית כל-כך בשבילי.
בכל מקרה בלי ברבורים נוספים תוך שעה הייתי כבר בנסיעה לעבר הייעד. חיפה.
לאחר עוד כ-40 דק' נסיעה מצאתי את עצמי יושבת לצד שולחן עגול בארומה שותה קפה חם ומדפדפת בידיעות אחרונות במוסף המיוחד של חופשות וטיולים. מחפשת את ה-חופשה שתנער אותי מעט מהשגרה בלי שתנער לי את הארנק יחד איתי.
ותנחשו מה, לא מצאתי. אני צריכה לחפש יותר טוב , או יותר מדויק באתרים המיוחדים האלה של הדקה ה-90 וכו' (רשמתי לעצמי).
שיחה של פחות מדקה הביאה אותי להקדמת שיעור פיתוח הקול שלי ולהרגשת אושר רגעית. אחח אושר כל-כך נדיר בימינו להרגיש את החיוך הפנימי הזה בשגרת היומיום.
שיעור של שעה שבמהלכו מורתי היקרה ספרה לי על החופשה שלה לאיטליה שהיתה בשבוע שעבר וארכה נחשו כמה - אני אתן רמז:שבוע.
האם כבר הזכרתי את הצורך העמוק שלי בחופשה לאיזה מקום כלשהוא, לא משנה לאן רק לא לתורכיה.
נגלגל את היום קדימה, סיימתי מועד ב' באנגלית וזהו אין יותר אנגלית. ובעיקרון אין יותר ביה"ס. וזה מעלה בי רגשות מעורבים של שמחה עצב ובלבול.
טוב אז עכשיו יש לי זמן עד הצבא.
ואת הזמן הזה אני הולכת למלא ב:
1) קורס פסיכומטרי. (ב-ה-צ-ל-ח-ה שאני אשאר בחיים)
2)תתחילי כבר ללמוד נהיגה י'מעצבנת
3) עבודה
4) תחביבים למינהם שזנחתי בשנות לימודיי האחרונות
זה לא יצא ארוך כמו שציפיתי אבל זה רק לטובתכם :) .
מודעת לעובדה שזה אינו פוסט אופייני לי כי בעצם איפה השיר שתמיד מתחיל או מסיים כל פוסט ?!
טוב הפעם החלטתי שאין לי על מה לכתוב שירים.
ואם במוזיקה איכותית רצונכם- כתבו ביוטוב "שלמה ארצי" תגבירו את הרמקולים ותתפנקו.
your muse