שלום לך קיטי (שם קוד לקוראים. אל תגלו לרוסים).
א.כואבות לי הרגליים בטירוף. הסתובבתי אתמול (זה כבר יוצא שלשום, ארבע בבוקר... ועוד מעט לימודים! אני פשוט צריכה להפליק לעצמי בתחת.) בדיזנגוף סנטר שש שעות!!! ולא קניתי כלום! צריך להמציא שיא גינס לדברים האלה. ומצאתי חנות בשם דיסק סנטר, שמוכרת מלא דיסקים שאף אחד לא מכיר. אך אבוי! לא היו להם דיסקים של הפראטליס, ואני פיתחתי ציפיות.
ב.האם זאת רק אני, או שכשיש לך תשוקה ממש חזקה למשהו (נגיד, עוגת שיש עם שוקולד) ומישהו אחר לקח את הפרוסה האחרונה (נגיד, אחותי), יש לך יותר רגשות נקם מאשר אם הוא היה, נגיד, מביא לתחילת האפוקליפסה? כלומר, למי אכפת, כל עוד אין לי עוגה?
ג.הייתי היום אצל חברה והיא נתנה לי 6 (!) מאנגות לקרוא! אחת מהן סיימתי היום (hana-kimi שמה) וזה מוזר בטירוף, אבל מה שהיה אפילו מוזר יותר הוא הסיפור בונוס בסוף. לעזאזל, הדבר היחיד שיותר נמוך מזה בסולם האיכסה המינית הוא לדפוק סוסים! אני לא חושבת שאי פעם אסמוך על יפני שוב, אחרי שהם ככה חיללו את תומתי. אנשים מאבדים את הבתולין שלהם ממאנגות כאלה.
ד.אף פעם לא הבנתי משהו. נכון תמיד אומרים לשתות שמונה כוסות מים ביום? איזה סוג של כוסות? כלומר, אם אני אשתה שמונה מהבומבילות שיש לי בבית, זה משהו כמו שלושים מהקטנות האלה מפלסטיק. ואני אחטוף הרעלת מים. זה קיים. ואני יכולה לחטוף את זה. אז בבקשה שלט בללין, אל תנסה להרוג אותי.
ה.אני ממש מפחדת מהתחלת התיכון. אנשים חדשים, מגמת אמנות, הכל חדש!!! ואין לי מושג מאיפה להשיג את הספרים. בדרך כלל בבית הספר ביום הראשון ללימודים עורכים בזאר ספרים, ואז כולם פשוט קונים מה שהם צריכים. אבל השנה אין. ויש לי הרגשה שאם אני אכתוב בסטטוס בפייסבוק "אם אתם מסיימים כיתה י', בא לכם למכור לי ספרים?" אני אצא מטומטמת. מה לעשות, קיטי? אני נמסה פה מלחץ!!!
ו.אם חשבתם אי פעם לראות את הסרט nine , אל. תחליפו את הרצון הזה בצפייה ב "החלון האחורי" , של היצ'קוק. סרט גאוני.
לילה טוב, קיטי,
good night
sleep tight
dream of bed bugs tonight :)