מסעות בין גלקטי לפנימי

אז שלום. אם כבר מבקרים אותי על הקטע הראשון אז שווה לציין שזה פעם ראשונה ככה  ושלום לך ותודה.

אז בוא\י נראה... אני כאן בבית מושכר עם שותף , לא רחוק מבית-שמש, שזה לא רחוק מירושלים. עברתי לכאן לפני שבועיים בערך.

אני סטודנט לשיאצו [מי שלא יודע מה זה- לא משנה], אני בלי חברה כבר שנה וחצי, עובד כמובן, גם על עצמי וגם עובד על עצמי בעיניים לא פעם ולא פעמיים. תתרגל\י כי יוצאים פה מלא חרוזים. בשביל שנוכל להבין על מי מדובר פה צריך ללכת אחורה. אז בוא\י נעזוב את זה כרגע.

נספר לך איזה קטע קטן מהיומן שלי, מה דעתך? אז ככה:

" ניתן לזמן ליצור מציאות משלו, ואז נבדוק יחד לאן הולכים מפה.

  קצת יותר חשוב לי להגיע מאשר להיות נוכח ולהרגיע.

  זה ממשי כל כך בחלל...  אנ'לא אסטרונאוט מוסמך בכלל!

  someone tap me on my shoulder [מישהו טפח לי על הכתף]

  עושה ממני צחוק? it's ok.

  אני ממילא לא ממש שונה ממך, כנראה זה לא אתה... אז,

  ראי ראי שעל פני ים - שוט עימי לכאן ולשם.

  הראה לי פנימה אל מי ששם, קורא -

  לי, זה נדמה לי, שאני לא סתם - מפליג לעבר אי ללא מבצר,

  ללא אוצר... סתם אי. משם רואים.

  רואים רחוק רחוק, רואים נסתר.

  I think I see a star [אני חושב שאני רואה כוכב]

  משאלה לי אחת ולא מספר.

  חבקי אותי אינסוף ותני אותי למעוף, של כל כולך

  כי כולנו נוף, אחד."

  זה אני. כשכואב לי אני כותב, מנגן, שר, מצייר, מתאמן, ולפעמים אין מה לעשות - אני עובד. אני שומר בבטן. לפעמים זה משתחרר... עם הזמן זה משתפר, לומדים לחיות פנימה והחוצה באיזון כזה שלא נגמר. אבל על זה כבר נדבר מחר.... חחח לילה טוב אהבה רבה. ותגיב\י....