קרה לך פעם שפשוט קמת לעולם כמו מתוך חלום אחד ארוך, ארוך ככל שתוכל\י לזכור? שהרגשת שדי, זהו, את\ה פשוט לא יכול עם 'זה' יותר... מה ש'זה' לא יהיה, את\ה לא בטוח\ה כלל שזה את\ה פה חי את החיים האלה...האמת? את\ה לא בטוח\ה מי, מה , איך ובעיקר למה את\ה בכלל חושב\ת על 'זה'.. מה ש'זה' לא יהיה, כן?
אוח זה מעצבן... אבל זאת ההתבהרות שדפקה לי על הדלת בשבוע האחרון, או אולי הרבה יותר משבוע. היום פתחתי את הדלת... מה לעשות? אי אפשר לתת לה לחכות שם בחוץ כל היום, לא? האמת? בואו נהיה כנים, לא הייתי פותח לה אם לא הייתי יודע לאן זה הולך מפה... ולעמוד בפינה זה לא נעים. ברור לי שבמוקדם או במאוחר אני פשוט יהיה חייב להתבהר על עצמי, כי אחרת.... אין אחרת למען האמת. השאלה היא רק עד כמה רחוק אני מושך את זה... עד כמה הנמר יצמד עם גבו לקיר... וניסיתי להקדים תרופה למכה, באמת רציתי, אבל לא עשיתי מה שנדרש לעשות בשביל לברר לעצמי מה הם הדברים הלא מובהרים. ככה לפחות ישנה ידיעה של המצב כמו שהוא ולא איזו מסיכה ציבורית, פולטיקלי-קורקטית, שמתפוררת לבסוף.
אז מה קורה?
קורה הרבה יותר מדי לרגע נתון, זה בטוח. אני ע-מ-ו-ס ועצבני. ולא עשיתי כלום כבר איזה שבוע אני בבית יושב על התחת ומחכה למשיח, שלא מטלפן.
נאחס... מסתבר ששוב פעם הגעתי למצב הזה. שוב פעם.
וואי...... אווווווווווווווו... אגב יש לי שיטה מעולה לשיחרור לחצים, כאבים, אנרגיה תקועה וכאלה... פשוט נושמים עמוק ומשחררים בעדינות עם קול... לא משנה כל כך איזה קול- גבוה, נמוך, חלש, חזק, אבל שישאר פחות או יותר על אותו טון, [אותו צליל] לאורך הנשיפה החוצה. זהו. פשוט וקל והשיטה נקראת "איטון"- כלומר, לכוון את עצמנו לטון מסוים. כמו לכוון את המיתר הפנימי שלך. נשמע קצת רוחני-סטייל-ניו אייג'-שיט... אבל זה לא. מה לעשות.
קיצ קץ, אני צדיק בן צדיק, ממשפחה דתיה ויש לי איזה ג'וק בראש, שחושב שאני תלמיד חכם או משהו. כל סיטואציה שלא תהיה, כמובן באה ללמד אותנו משהו על עצמנו [אם זה חדש לך- ברוכ\ה הבא\ה], אבל אצלי יש איזה אובססיה לדעת מה השיעור... מה אני עושה פה?.... לשם מה?.....מה הבנאדם הזה רוצה ממני?.... באמת?.... ולשם מה?....מה זה יכול ללמד אותי...ולשם מה?.....לשם מה אני שואל את זה?.... ולמען מי?....בלה בלה בלה בלה !!!
מה עם החיים בנאדם? יאללה!!! אני צועק לו.... עזוב אותי מ- למה\לשם מה.... יאללה תן לי לחיות וזהו. "לא לא לא, אתה בורח מהמציאות, לכל דבר יש משמעות...." הוא מצתדק.... אתה מגזים חביבי, אני עונה.... החיים הם לא לעמוד מהצד ולרשום לעצמנו וי במחברת... "והם בטח גם לא להשחית את המחברת ולזלזל בבריאה" עונה הצדיק... "אוקיי, צודק. יש לי רעיון שמגשר על הפערים... למה שלא נניח למחברת קצת, לא לתמיד! ונצא קצת מהמשבצת המתבוננת? בוא נחיה את מה שיש.... השיעור כבר יבוא לבד... עכשיו, אחר כך, בחלום. מי יודע... ... ... ... התבהרות.
רואה, במקום לרוץ למצוא איזה מקום לברוח אליו, אני בסופו של דבר מכוון למקום של אהבה, למקום שיש בו תשובות אמיתיות לשאלות שבי. לא תמיד אני מוצא מקום כזה. לא תמיד אני רוצה לדעת מה מציק לי. לא תמיד לברוח זה דבר שמרחיק אותי מלקבל תשובה אמיתית. לפעמים ההיפך הוא הנכון.
לכן לב הוא כל כך חשוב. אם תחיה עם הלב תמצא את הדרך.
האמת שרק קיויתי שאני יקלוט את הדפוס עוד לפני שהדפוס קולט אותי. זה התקווה שלי, היעד הבא, המקום שאליו אני שואף. רק שאני חייב ללמוד במקביל שיעור אחר לגמרי. איך לשאוף ליותר, בלי להכריח אף אחד [כולל אותי] לעשות מה שלא בא לו לעשות. בעצם איך לאהוב את מי שאני. מי שאני באמת זה בנאדם לא מושלם. זה קשה לי לקבל. בעיקר כי אני בנאדם עם המון כוח. ועם המון רצון לשנות. וזה אחד השיעורים הטריקיים... איך משתנים בלי לשנות את מי שאתה? אז אני במצב שבו אני יודע שמגיע איזה דפוס. אני מכיר את הדפוס בשלביו. אני מתכונן ללא נודע ומקווה שהפעם אני יצליח לעצור את הסיבוב של הכדור. זה לא קורה... ואני תלוי בין לקבל את זה לבין התנגדות לכוחות הטבע. אבל הכל בסדר... גם כשמתפוצצים.
אז זהו להפעם רק רציתי לשפוך את כל כולי על דף או משהו כי אחרת זה היה נגמר במכות... חחח
דווקא יש לי משהו להוסיף: "אנרגיה חיובית ועוצמה חיוכית"
לשמור על אנרגיה חיובית זה מושג ששמעתי מהרבה מקורות. בחלק מהמקרים 'לשמור על אנרגיה חיובית' היה תגובה להיותי עצבני, כעוס או פשוט לא נעים לסביבה שלי. התשובה הזאת הפריעה לי, כי לעיתים אני פשוט לא נעים, מה לעשות. אבל עם הזמן ויתרתי למען הסביבה ובאמת ניסיתי לבדוק אם יש אמת בדבר... האם אני סתם עצבני. והאמת היא שכן, אני סתם עצבני, אבל אין לי עם זה שום בעיה. מה שכן חשוב הוא לזנוח את האשמה ולהבין שמקור ה"בעיה"* הוא פנימי ולא אשמתו של מישהו או משהו חיצוני ממני.
[* עצבים, בחברה שבה אני חי, כנראה נחשבים לבעיה, משהו שצריך להיפטר ממנו... ואני אומר: סבבה, אין בעיה... רק תכבו את כל הפלאפונים בעולם, תפסיקו לשקר לציבור שעישון זה מסוכן ובאותו זמן תחסנו אותם לשפעת החזירים, אה כן, ותורידו את השלטים עם כל הפרסומות, תסגרו את גלגל"צ, תורידו את המסיכות שלכם, תנהגו כמו בני אדם ותפסיקו לשתות אלכוהול כל הזמן { ligalize weed+} ואני מ-ב-ט-י-ח לא להיות עצבני... לפעמים.]
חזרה לנושא.
כשאני מדבר על אנרגיה חיובית אני מתכוון על משהו שכדאי להתחבר אליו. התהליך לעשות זאת נמצא בכל פעם שאני או את\ה מרגישים חרא. [אז אין מה לדאוג יש הרבה הזדמנויות חברים :) ] אנרגיה חיובית היא חוש הומור, היא צחוק, והיא אחד עם הכנות. אם אין כנות, הנטייה שלנו היא להגיד לעצמנו שהכל בסדר ואין בכלל "בעיה". לדוגמא: "מה המצב?" והתשובה הרגילה " הכל בסדר". נשמע מוגזם? תחשבי שוב... אני מכיר המון אנשים שמחייכים אלי כל בוקר ואני רואה אצלם עצב, בדידות, כעס, כאב ועוד. וגם אצלי אני רואה התנהגות כזאת. אבל יש במקומות האלה ריפוי, אהבה, שלווה [כן, שלווה!]. כשכואב ורוצים לברוח ועמדים אל מול הפחד וממשיכים הלאה בונים אנרגיה חיובית.
העוצמה החיוכית היא נגזרת של החיוביות בחיים שלך. אני מוצא את עצמי ברגעים שבא לי לצרוח מרוב עצבים ותחושה של "זה לא פייר" פשוט מחייך. לשניה. אבל חיוך אחד קטן מחזיר אותי לפרופורציה, שבאמת הכל בסדר, שאני ער וזה כואב לפעמים אבל הכל בסדר, זה רק מסע.... תחייך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mosh nosh