מזל טוב!
יש לי מחשב חדש ... טוב, האמת הוא לא חדש, רק חיברתי אותו לאינטרנט אחרי חמש שנים... הסיבה היא שאני כותב מוזיקה על המחשב ולא ממש התחשק לי וירוס שיפיל לי את כל מה שיש שם... מובן.
'אז עכשיו אני יכול לכתוב נורמאלי ולא פעם במילניום... '
היום:
היום היה סבבה של יום... ירושלים, חורפית אבל שטופת שמש קרירה ונעימה, אנשים ברחובות ופשוט תחושה של חיים באוויר. נסעתי לעיר כדי לתרגל שיאצו, שזה, אגב, התחום לימודים שלי. הגעתי בשלום ויצאתי בשלום. אנשים מחייכים אלי ואני מופתע כמה שזה נכון, שהיופי שלי הוא אך ורק פנימי... אנרגטי.... לא חשוב מה אני לובש, מכנסיים יפים, חולצה סקסית, או ארשת פנים מכובדת, זה לא מזיז לאף אחד. כשאני הוא אני וטוב לי עם זה פתאום הכל חי סביבי, הכל "דופק", העיניים נפתחות ורואים את האור.
הגעתי ליציאה מהעיר, איפה שיש מוניות שירות לבית שמש ועומדים שם 20 איש מחכים למונית [מצב לא רגיל בכלל]. מסתבר שהייתה תאונה לא רחוק בכניסה לעיר וכולם תקועים... ואני? ש-א-נ-ט-י. לא מזיז לי. כאילו קיבלתי ת'סקס של החיים שלי לפני חצי שעה... מחייך... למרות שהייתי שפוך וממש רציתי כבר 'לנחות' בבית. אחרי שאיזה 2 מוניות הגיעו וכולם דוחפים, עולים ומשאירים אותי לאגזוז, התקשחתי. החלטתי שעל המונית הבאה אני עולה ולא אכפת לי מה, היא לא זזה מטר בלעדיי. הופ! איפה השאנטי? חחח... ככה זה חברים וחברות אני לא מתיימר להישאר דמות אחת מתוך מאה אלף שמתרוצצות לי בנשמה. אני איש של לב, של חופש, למרות שאני לא לגמרי חופשי בדעותיי וכו' וכו'.
בקיצור, היה מגניב.
מה עוד? אני מקבל המון מהסביבה שלי, זה חדש לי. אני עברתי שנה ארוכה של בדידות והתייחדות עם הכאבים שלי. הנפשיים. השקעתי את רוב מאמציי בלסגור מעגלים לא -פתורים ויצירת קשרים אמיתיים יותר עם ההורים שלי והחברים שלי. זה משתלם. אני מרגיש שונה. לא מישהו שונה, אלא שמשהו שונה אצלי, משהו טוב. גם אמרה לי את זה דלית, המזכירה של הלימודים. זה חדש לי.
אני רוצה לסיים באיזשהו קטע שיעביר הלאה דברים שאני חזק בהם.
"כוחו של אחד". עובדה קיימת- את\ה הוא\היא היחיד\ה שקיימ\ת.
זה לא מיסטיקה. זה פשוט. אם תקבל\י את זה יותר ויותר, תדע יותר איך לצאת מכל מצב, להבין כל מצב, לקבל את המצב.
אני לא איזה מורה דגול. אני תלמיד שלך. ואתה שלי. אני לומד ולומד ולומד. כי אני הבנתי מזמן שלהשקיע במסלול לימודים-אוניברסיטה-משפחה זה תפל, זה לא שלם, זה לא המסע שבו אני מגשים את עצמי.
אז טיפ קטן, הראשון, שיש לי לתת לך הוא לדבר אל עצמך. בקול.
אפשר להתחיל מלדבר בכתב. או בלחש. אבל לא בראש... אני ממליץ לך לפתוח את הקלפים שלך ולהסתכל על מה שאת\ה רואה או שומע\ת.
זה מאוד עוזר עם הזמן להתרחב ולקבל קשת פנימית שקיימת אצל כולם.
להבין שכולם פה מטורפים לגמרי זה צעד מצוין לצאת מה"נורמלי"
ולהיות המטורף שמקבל את זה, זה נורמלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mosh nosh