זה מצחיק, הלכתי עם שוקי במושבה, עשינו כרטיס אשראי חסוי נטען עם 250 שקל לדיסקים שהוא מזמין לי מEBAY...

ופגשנו חבר אחד שלו, עידו. הוא ביקש שיחה דחוף, רצנו ונתנו לו שיחה, הוא התקשר לטלפון שלו ואמר "שלום, הגעתי לטלפון... שלי?"

ניתקו לו, וצץ אוטובוס מאיזו פינה, פתח לו את הדלת ונתן לו את הטלפון שלו. שאלנו אותו מה נסגר והוא אמר שהטלפון נפל לו באוטובוס, אבל הודות לנו הנהג הספיק לחזור ^^ אחח המעשה הטוב היומי P:

אח"כ הוא התייעץ איתנו לגביי אוזניות, וייעצנו לו. דיברנו קצת על הא ודא, ואז באו שלוש בנות, אחת הכרתי, לא זוכר את שמה.

הלכנו לאמריקן, הבנות אכלו ואנחנו ישבנו ורבנו ריב על פוליטיקה. אח"כ הלכנו למושבה, ישבנו איפה שהמאהל הזכרוני המצ'וקמק נמצא, טיפסנו על עץ פיקוס, ודיברנו. פגשנו כל פעם עוד ועוד אנשים, באים והולכים. אבל אני עידו ושוקי נשארנו כל הזמן. בסוף שוקי היה צריך ללכת, אז אני נשארתי, כי הטרמפ שלי חזרה, היה אחת הבנות (שהכרתי באותו היום וגיליתי שהיא לומדת באורט). משעשע שאנשים מאורט, מהמושבה ומשפיה נפגשים בצורה מוזרה כל כך.

חבר מביא חבר שכזה, בלי קשר אם אתה מבנימינה, גבעת עדה או זכרון.

היה מעניין, אף פעם לא עשיתי דבר כזה, די נחמד, ויש לי טלפון של אחת הבנות, כדי לשמור על קשר וזה :)