לא סוגר דלתות אעלק.

טרקתי דלת לחבר בפנים.

ועל הדרך, לעצמי.

טיפש טיפש טיפש.

ניחוש פרוע אומר לי שתוך כדי דיבור עם ידידה, טרקתי לעצמי עוד דלת.

נשארה אחת.

 לא יודע, לנקות את הראש.

אני חייב לעשות סדר.

אני קל-מדי-להשגה.

אני פשוט ילד גרוע לפעמים.

נותן לכל אחת שמחייכת אליי להשלות אותי. בעכס.

שונא את זה, שאני מפוזר מדיי. אני לא מצליח להתרכז במישהי שאני מחבב, ואני כבר מכיר מישהי אחרת.

אני אוסף לי המון ידידות, אבל לא הולך עם זה לשום מקום וזה כבר מתסכל אותי. בחורות לא רוצות ידידים, כי זה מוזר, והם ידידים טובים וזה.

מרגיז.

אני לא אנסה את מזלי איתה, כי אחרת אני החבר הכי זין בעולם.

אומר לחבר שלו שיש לו צ'אנס עם מישהי, וכשרואה שהיא לא רוצה אותו, לנסות.

כוסאמק

אתמול דיברתי עם ידידה שלי.

היא מספרת מדי פעם שזה מרגיז שכל הזמן ידידים שלה רוצים איתה קשר מעבר, והיא דווקא תמיד בעניין של מי שלא רוצה אותה.

תחשבו איזה תסכול! כל הזמן לרצות בנים שלא רוצים אותך, ושכל הזמן יש לך ידידים שכן. זה מצד אחד סוג של "הם לא לרמה שלי, הם רק ידידים"

אבל היי, הם שם תמיד, לא כמו הסטוצים הבודדים שהיו לך שאת מצטערת עליהם. הם תמיד ידאגו לך, אם תרצי מישהו אחד או אחר.

זה מה שידיד עושה! (או חבר בקטע של אחוות גברים)

חבר שלי אמר לי, שכשהוא דיבר איתה, היא אמרה לו :

"אוייש, ידעתי שזה יקרה מתישהו...

אבל חשבתי שאנחנו יכולים להיות ידידים ממש טובים!

למה אני לא יכולה להיות ידידה שלך כמו נעם למשל?"

וכשדיברנו הוא ענה : "כי יש לי כבר את נעם, סאמק".

כל כך מבין אותו, הייתי במקום הזה כל כך הרבה פעמים,

רק שאף פעם לא עם מישהי שאני אמור לראות בסיירות...

עם בנות מהבצפר שלי שאני לא מדבר איתן יותר, שלום שלום כזה.

מתסכל, לא משאיר אותי עם מילה חוץ מקללה, כוסאמק.

והבנות בסיירות, יפות ומקסימות, כל אחת בדרכה שלה...

באמת, לא שהן דוגמניות או משהו, לכל אחת יש את היופי שלה, וזה מעצבן מדיי פעם לחשוב על אחת מהן בקטע רומנטי, ואז לחשוב לעצמך,

"לא זה לא מקצועי, אנחנו נדריך שנה הבאה, ואסור שיהיה זוג שידריך ביחד".

בא לי קשר כלשהו, אולי אחד מהיר, אולי אחד ארוך.

בא לי שהלימודים יבואו לי בקלות. בא לי לעשות משהו משמעותי בצבא.

בא לי להדריך בחוגים אחריי הצבא.

דיי

ורגע של נחת:

חחחח