לחייך

כמה זה קשה, לנסות לא להכנס לשגרה בשבילו כשהוא בסוף נכנס אליה.

אני חושבת כל כך הרבה, ומנסה לשנות, ועושה ומשנה! ומצליחה לשכנע את ההורים ומצליחה שהכל ישתנה.

והנה - אני באה אליו לסופ"ש.

אבל הוא יעבוד כל הסופ"ש הזה.

כל יום שישי יעבוד, כל יום שבת במרעה, כל יום ראשון על הטרקטור. ואיפה אני משתלבת בכל אלה?

וזה לא הזמן להטריד אותו בדברים האלה,

והיה לנו כל כך טוב עד עכשיו.

אז מה קרה?

למה אני מרגישה ככה?

למה זה לא עובר?

עייפה ממנוחה. רוצה לעשות משהו שונה.

אוי, כמה שאני אוהבת אותו...

יעלי.