יושבת מול המחשב ומשלימה אינטרנט שלא נגעת בו שבוע שלם. שעה וקצת אחרי ארוחת צהריים ובא לי שוקולד בטירוף.
עכשיו מתחילה ההתלבטות הנוראית: בבית אין כלום. תיאורטית, אפשר להתלבש, ולקפוץ לסופר לקנות משהו ערב לחיך. אבל... למי יש כח להתלבש עכשיו רק בשביל זה? חוץ מזה, ברגע שאני אתארגן בשביל לצאת, ואהיה כבר עם רגל בחוץ, אני ארגיש טיפה יותר נמרצת והגיונית, מספיק בשביל להגיד לעצמי "נו, לא באמת בא לך שוקולד עכשיו. סתם משמין ומיותר".
שלא יגידו שעצלנות מזיקה לבריאות. לשוקולד שלום, שתיתי תה במקום.
~~~
לא יעזור כלום- יום שבת, יש לי כמות השלמות מטורפת של לימודים, ומלתחה שלמה של בגדי קיץ על הריצפה בחדר שמחכה לאיכסון העונתי שלה, וכל מה שאני עושה זה לשבת מול המחשב ולראות אינבדר זים.
I AM ZIM !!!
אם היה לי כריסמס- הייתי מבקשת שיבנו לי גיר משלי. פשוש כזה.