"אז... נדחה למחר, אולי תרגישי יותר טוב?"

"כן, זה נשמע כמו רעיון טוב"

"טוב. את מתגעגעת אלי?"

שקט על הקו (בחיאת, יצאנו לכולה 2 דייטים!)

"מממ?"

ממשיכה לשתוק (אנחנו בקושי מכירים שבוע! טוב, אולי בדיוק שבוע. כן, זהו- שבוע!)

"לא?"

טוב, מה אני אמורה להגיד? לא?

סעמק.

תזכורת לעצמי- זה שצ'ולס חושב שאת לסבית לא אומר שאת צריכה לצאת עם בנים שהם בחורות!

גאד...

~~~

"אמא יש לנו קולדקס?"

"כן, נראה לי שמתחבא לנו בארון. מה קרה לשלך?"

אפצ'י סמי-עצבני ופנים 'כואב לי הראש' גרמו לי להלך בבית כמו זומבי מוכה רעב לקולדקס קולדקס קולדקס*.

"נגמר. יש עוד?"

חיטוט קטן בארון ליד המיטה שלה מצא לי חבילה חדשה.

"My precious!"

"תסתכלי על התאריך!"

"מממ... 11/2010... אולי הצד הפולני שלי ידע שהתאריך תפוגה שלו קרב ובא והרגיש צורך לגרום לי להיות חולה כדי שלא חלילה וחס נזרוק את הפרשס הזה ללא שימוש?"

~~~

כואב לי הראש.

סרט אדיר, מומלץ.

קוזל.

*התזמון למתי לקחת כדורים זה כמו התזמון של מתי להוציא פופקורן מהמיקרו, רק הפוך.

צריך להקשיב למרווחים שבין הפיצוצים.

4 ימים של סבל בלי כדורים, כבוד.

נשברתי.