לפעמים זה נראה כאילו אנחנו רודפים אחרי אושר שלעולם לא יגיע,
כולנו מתפללים ושואפים להיות להיות הטובים ביותר, הרזים ביותר, המוצלחים, היפים, החכמים
הרצויים ביותר
ובאיזשהו שלב, כשאנחנו ממש שניה לפני שאנחנו מקבלים את זה, אנחנו מחפשים אחר רגש אחר
יעד אחר, פתאום הכל טוב מידי
פתאום הכל יפה מידי, הכל מצליח מידי
ופתאום זה גם מוזר מידי
אנחנו מתחילים להלחץ מכל הטוב שפתאום נחת עלינו,
אם זה בלימודים, אז מתחילים לזלז
אם זה עם החבר או החברה, אז מחפשים דרך לריב, מחפשים פתאום מקום אחר
ואם זה עם האוכל, פתאום מתחילים לאכול, לגווע על הכל ועל לא כלום
אנחנו, בני האדם, אוהבים אתגרים, אוהבים ריגושים
אני לא חושבת שיש אדם אי שם בעולם שלא מרגיש ככה.
כל אדם רוצה דברים שאין לו
וכל אדם יסבך את המצב אם הוא משיג אותם
גם הבן אדם הכי שאפתן ופרפקציוניסט בעולם עושה את זה,
הופך את הטוב לרע, על כלום
תחשבו על זה,
ואם אתם מוצאים דרך להפסיק את זה, תספרו לי עליה
כי יש משהו בטוב הזה, משהו מפחיד
משהו שאני לא יכולה לתאר, שגורם לי לתסכול, אכזבה, ובלבול.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
