אחד התחביבים הגדולים בחיים שלי הוא צילום.

אני מצלמת המון, אנשים, טבע, רחוב..הכל מהכל.

פה ושם מצלמים אותי, אבל בחטף, לא משהו רציני..סתם תמונת פרופיל.

לפני מס' שבועות אחד הצלמים בפייסבוק שאל בעמוד שלו אם משהי רוצה להטצלם, שלחתי לו הודעה שאני מעוניינת.

הביטחון שלי לא בשמיים, אז מבחינתי לעמוד מול מצלמה הוא רגע דיי מביך, לפעמים יש רגעים בהם בא לי ששיצלמו אותי,

אבל סט שלם דיי הבהיל אותי, לא ידעתי איך אני אמורה להתנהג?

הגעתי לסטודיו של טל, והחלטתי שיהיה מה שיהיה ושאני באה להנות.

בינתיים התאפרתי, וטל סידר את התאורה בסטודיו, ואני, רק מלהיות מול מאפרת ומול כל הציוד המטורף הזה מתלהבת.

התחלנו לצלם, ואני דיי קפואה ומתעצבנת על עצמי מבפנים אבל צוחקת עם טל מבחוץ.

החיוך מתחיל לצוץ אחרי כמה טייקים, השתחררתי.

בתוכי הרגשתי פורחת, ונראה שגם טל אהב את התוצאות.

ואני בעיקר יצאתי משם מלאה ביטחון, לטווח הארוך, או הקצר אין לדעת.

התמונות בסופו של דבר יצאו לגמרי לטעמי.

מפתיע הא? :)

הנה טעימה קטנה, השאר עוד בעריכה אצל טל..

מה דעתכם?