סיפורים בהמשכים

טוב אז הנה אני, באמצע תקופת הבגרויות מצאתי לי זמן ומרץ לכתוב משהו קטן, לא רציני.

זה רעיון התחלתי מאוד שיש לו כבר כיוון עלילה אבל זה עוד לא ברור אם אני אמשיך אותו או לא.

אני באמת רוצה להודות לכם על התגובות שבאמת חיממו את הלב

אני לא יודעת מה אני חושבת על הפרק בגלל שפשוט כתבתי אותו בלי הפסקה עד הסוף, אני מקווה שתאהבו.

תהיו בטוחים שאם אני אמשיך בסיפור אני אקח אותו גם לכיוונים שונים ולא אשמור אותו צפוי

טוב אז בלי חפירות נוספות, תהנו.

XOXO הכותבת

היא הביטה בו במבט מצפה לאחר ששלחה אליו מספר חיוכים מפלרטטים. כמו שציפתה, ברגע ששפתיו נפגשו בשפתיה של חברתו הוא הרים אליה את מבטו והיא שלחה אליו חיוך מסתורי ולאחר מספר רגעים השפילה את מבטה. כשהרימה חזרה את מבטה הוא עדיין הביט בה וכעת חיוכה גדל והיא הבחינה בעיניו מצטמצמות מעט. הוא חייך אליה בחזרה.

"ורוניקה, תפסיקי לבהות בו." אמרה קאסי באדישות כשנשענה על הדלפק על ידה. "אני לא בוהה. זה נקרה אומנות!" אמרה ורוניקה והביטה את מבטה אל קאסי, "אומנות הפיתוי." הוסיפה בחיוך קליל וסידרה את הכובע שנח על ראשה.

"טוב אז האומנות הזו מגעילה." אמרה קאסי ונקבה מבט בורוניקה, "את רואה שיש לו חברה."

"קאסי.." אמרה ורוניקה בחיוך לאחר שסיימה לסדר את שיערה החום הכהה והמתולתל, "חברה זה לא קיר."

"חוץ מזה, אני מתערבת איתך שהוא יחזור לפה כדי לדבר איתי." הוסיפה ורוניקה והעבירה את ידה על שיערה במבט מרוצה.

"קאסי!" שמעו השתיים את קולו של טוני מהמטבח, "אקסטרה גבינה ועגבניות מוכן." אמר והניח מגש גדול של פיצה בידיה של קאסי. "תביאי לי את זה." אמרה ורוניקה ולקחה את המגש במהירות מידיה של קאסי. היא הוציאה עט והחלה לרשום במהירות דבר מה על האריזה שקאסי לא ראתה.

טוני וקאסי הביטו בורוניקה שסגרה את העט ויצאה להגיש את הפיצה שהבחור וחברתו הזמינו. היא חייכה אליו כשנתנה לו את המגש ורק אז טוני וקאסי הבחינו במספר הטלפון הנייד שלה רשום על צד האריזה.

"זה פשוט מגעיל.." מלמלה קאסי בשקט בזמן שורוניקה צפתה בבחור ובחברתו עוזבים.

ורוניקה חזרה אל קאסי וטוני שעמדו שקטים למספר רגעים והביטו בה עד שהפנו אליה את גבם והלכו אל המטבח.

"מה?" שאלה אותם ורוניקה כשהחלו לשטוף כלים ומדי פעם העבירו מבט זה אל זו.

"את באמת רוצה לדעת?" שאל טוני בחיוך מזויף והיא הנהנה אליו בחזרה. "את פשוט זונה." אמר והסתובב חזרה לשטיפת הכלים. קאסי החניקה צחקוק וניסתה להוריד את החיוך שהחל לעלות על פניה כשהבחינה בהיסוס במבטה המופתע והעצבני של ורוניקה. "לך לעזאזל אנטוני!" צעקה ויצאה מהכעס בהפגנתיות.

קאסי הסתובבה אל הדלת ונשענה על הכיור. "טוני.. לך תדבר איתה." אמרה לו והוא הרים אליה את מבטו. "לא." אמר בחיוך וחזר לשטוף כלים.

"נו באמת, אתם חייבים לריב כל יום? לא נמאס לכם לפעמים?" שאלה אותו ונאנחה. "אם כל כך חשוב לך לדעת אז לא, לא נמאס לי. כי אני רואה בעצמי שמה שהיא עושה זה לא הוגן, היא עושה את זה סתם בשביל הכיף הרגעי שלה אבל היא הורסת כל מה שאנשים אחרים השקיעו בו." אמר וקאסי השפילה את מבטה.

"את מבינה שהיא פוגעת באנשים? היא פוגעת בכל מי שמסתובב סביבה." אמר והרים את מבטו אל קאסי, "אני מקווה שהיא לא תפגע גם בך, קאסי." אמר והשפיל את מבטו חזרה אל הכלים כשקאסי הסתובבה חזרה אל הכיור והחלה לקרצף מגש מלוכלך.

*

"כאילו שהוא בכלל מבין משהו." מלמלה לעצמה ורוניקה בכעס והתהלכה לאורך הדלפק מצד לצד, "מי הוא חושב שהוא בכלל שהוא יקרא לי ככה?" אמרה בכעס והביטה בקאסי שעמדה והקשיבה לטוני.

"הוא בטח מרכל עליי האידיוט הזה!" סיננה והסתובבה במהירות אל הכניסה.

היא נבהלה לרגע כשהבחינה בלקוח שעמד מולה ומבט מובך התנוסס על פניו, אך במהירות נרגעה.

ורוניקה סרקה את מראהו בשנייה אחת. היא הבחינה בשיערו הכהה והקצר ובעיניו הירוקות הכהות. חיוך עלה על פניה והיא מיהרה להציג את עצמה.

"ורוניקה." אמרה ושלחה אליו את ידה. הוא נראה מבולבל מעט ולחץ את ידה.

"אתה לא מתכוון לומר לי איך קוראים לך?" שאלה אותו בחיוך לאחר שעזב את ידה והביט במחירון הפיצות שנח על הדלפק. הוא הרים אליה את מבטו וחייך, "ג'ק" הציג את עצמו חזרה.

"אז ג'ק.. יש לך חברה?" שאלה אותו והוא הביט בה במבט מופתע. הוא בהחלט לא ציפה את השאלה הזו.

"לא." ענה לה לאחר מספר שניות וסרק שוב את המחירון. היא חייכה חיוך קטן ומסתורי והביטה בו.

"תביאי לי פיצה אישית עם זיתים." אמר והרים את מבטו אליה. "זה יהיה מוכן תוך כמה דקות." אמרה והסתובבה אל המטבח, להעביר את ההזמנה אל טוני.

היא סובבה לרגע את מבטה אל ג'ק שחיטט בארנקו והוציא שני דולרים. "אנטוני." אמרה בקרירות וטוני וקאסי סובבו אליה את מבטם במהירות, "יש הזמנה, פיצה אישית עם זיתים. שיהיה מהיר." אמרה ואנטוני נאנח וניגב את ידיו. הוא החל ללוש את הבצק במהירות. "אם אני לא טועה את גם יודעת להכין פיצות." אמר והרים אל ורוניקה את מבטו.

היא הנהנה בהסכמה אך על פניה עלה חיוך קטן. "אבל כרגע אני צריכה לעמוד בקופה, יש הרי לקוח, אי אפשר להשאיר אותו שם לבד."

"קאסי יכולה להיות בקופה. תשתפי קצת כלים במקומה." אמר אליה בקור וקאסי העבירה אליו את מבטה.

"לא נראה שקאסי מתלוננת כרגע." השיבה לו ורוניקה במהירות והביטה לרגע בקאסי שנאנחה בחוסר סבלנות.

"קאסי אף פעם לא תתלונן את מכירה אותה!" אמר אנטוני בקול כועס יותר. "אז כנראה שבאמת אין לה על מה להתל-" החלה ורוניקה להשיב אך קאסי זרקה בכעס מגש חצי שטוף.

"אולי תפסיקו לריב את הריבים המטופשים שלכם ליום אחד?" שאלה בכעס והשניים הסיטו אליה את מבטם.

הם הפנו ממנה את מבטם בעקשנות והפגנתיות והיא נחרה בבוז. "אתם פשוט תינוקות!" אמרה ויצאה מהמטבח.

קאסי נשענה על הדלפק ורק לאחר מספר שניות הבחינה בג'ק שחיכה לפיצה שלו.

"אני יודעת שזה לא ענייני ואני לא רוצה להיות חטטן או משהו, אבל הכל בסדר?" שאל וקאסי הרימה אליו את מבטה, "שמעתי שרבתם.."

"כן זה קורה לפעמים, אנשים רבים." אמרה לו בכעס והסיטה את מבטה אל הפתח למטבח שממנו יצאה ורוניקה והביטה בה במבט סלחני. "קאסי נו באמת, את לא צריכה לכעוס, את בכלל לא קשורה לזה!" אמרה בקול מפייס וחייכה אליה.

"ורוניקה, פשוט תעזבי אותי לבד עכשיו, בסדר?" שאלה בטון מיואש ויצאה מהפיצרייה הקטנה.

*

קאסי נשענה על אחד מקירות הזכוכית ולקחה נשימה עמוקה. היא הביטה באנשים ובמכוניות הנוסעות במהירות על הכביש ושמעה את דלת הפיצרייה נפתחת.

טוני נעמד לצידה וחייך אליה, "אנחנו באמת מתנהגים כמו תינוקות." אמר וחיוך קטן עלה על פניה.

"אתם פשוט בלתי נסבלים כשאתם ביחד." אמרה וגיחכה.

"זה פשוט מייאש לפעמים להגיע לעבודה וכל פעם להיתקל באותה סיטואציה. באמת שזה כבר נמאס לשמוע אתכם רבים כל יום." אמרה וטוני השפיל אליה את מבטו. "אני יכול לנסות להיות נחמד אליה יותר אם תרצי." אמר והיא הביטה בו וסובבה את ראשה לאחור כך שהבחינה בורוניקה צוחקת מול ג'ק ותופסת בזרועו כשצחקה. היא פלרטטה איתו כמו שרק היא ידעה ושלחה אליו את אחד מחיוכיה המסתוריים שגרמו להרבה בחורים בעבר ליפול לרגליה.

חיוכה של קאסי נמוג והיא נאנחה בשקט והמשיכה לצפות בורוניקה. "אתה חושב שהיא תפסיק עם זה יום אחד?" שאלה קאסי וטוני חייך. "אני מקווה בשבילה שכן." אמר.

"אתה חושב שהיא באמת אוהבת את כריס?" שאלה קאסי והשפילה את מבטה. טוני הנהן ומלמל שלדעתו כן.

כשקאסי הרימה את מבטה חזרה אל ורוניקה היא כבר הבחינה בה מניחה את מגש הפיצה הקטן על ידיו ורושמת על האריזה את מספר הטלפון שלה.

טוני נאנח ונכנס אל הפיצרייה בדיוק כשג'ק יצא ממנה והביט במספר הנייד של ורוניקה שרשמה על האריזה.

"היי." אמרה קאסי במבוכה וג'ק הסתובב אליה והביט בה, "אני מצטערת שהתפרצתי עלייך מקודם, זאת בכלל לא הייתה אשמתך ואפילו לא היית קשור לזה.." אמרה והשפילה מבט נבוך כשחייך אליה.

"זה בסדר." אמר בחיוך והיא הרימה אליו את מבטה, "אני מקווה שתשלימו ביניכם." הוסיף והחל ללכת לדרכו.

קאסי הביטה בו מתרחק וסובבה את מבטה את הפיצרייה והביטה בורוניקה וטוני ששלחו אחד לשנייה מבטים ארסיים. היא הנידה בראשה וחיוך קטן עלה על פניה שנכנסה חזרה אל הפיצרייה.