<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>רגעים של אושר - סיפור בהמשכים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 רגעים של אושר - סיפור בהמשכים. All Rights Reserved.</copyright><image><title>רגעים של אושר - סיפור בהמשכים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756</link><url></url></image><item><title>עדכון.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11970873</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואו. הרבה הרבה הרבה זמן לא עדכנתי. הרבה זמן לא כתבתי.אני מנסה לכתוב ושם דבר לא יוצא, ואין מה לעשות אם זה. המוזה נתקעה וזהו.אני לוקחת הפסקה מכתיבה, לא עוזבת את זה לגמרי, אבל מפסיקה לזמן מה.קצת לנקות את הראש..חוץ מזה שעכשיו, סוף סוף הגיע החופש, ואני בקושי בבית, ככה שבקושי יש לי זמן לשבת מול המחשב.אז אני מקווה שאני אחזור מהר, ואני מקווה שאתם נהנים בחופש (:אוהבת המון ומצטערת על חוסר העדכונים הנוראי הזה !&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 11 Aug 2010 15:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רגעים של אושר - סיפור בהמשכים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11970873</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=656756&amp;blog=11970873</comments></item><item><title>רגעים של אושר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11909448</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ושוב.. לוקח לי הרבה זמן לעדכן.
אבל בכל זאת, מקווה שתאהבו 






פרק 7

 דלת הפיצרייה נפתחה בחוזקה ולידה עמד לא אחר מאשר אוון.
קאסי הרימה אליו את מבטה וקפאה במקומה לרגע אך התעשתה על עצמה לאחר שנייה ושאלה בתוקפנות, &quot;מה אתה עושה פה?&quot;
אוון נעץ בה את מבטו ולא זז ממקומו. &quot;זה לא נחמד להתנפל כך על אנשים, מה אם אני פשוט רוצה להזמין פיצה?&quot; שאל בציניות.
&quot;אם היית רוצה להזמין פיצה לא היית נעמד ליד הדלת ולא זז. עכשיו זוז, אתה חוסם את הכניסה.&quot; ענתה קאסי באדישות והעבירה את מבטה אל הרחוב שהיה מלא באנשים. היא הודתה על כך בליבה.
אוון סגר את הדלת והתקרב בצעדים מהירים אל הדלפק. &quot;את לא כל כך נחמדה עכשיו..&quot; לחש כשנשען על הדלפק והעביר את ידו על לחיה.
&lt;P style=&quot;MARGIN: 0cm 0cm 0pt&quot; dir=rtl class=MsoNormal&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 Jul 2010 18:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רגעים של אושר - סיפור בהמשכים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11909448</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=656756&amp;blog=11909448</comments></item><item><title>רגעים של אושר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11886373</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק 6

 קאסי השפילה את מבטה לנוכח מבטם הנוקב של אוון וורוניקה. היא הודתה בליבה לאלכס שהשתכר ובירך אותם בצעקות ובצחוק חזק שגרם לכולם להעביר את תשומת ליבם אליו.
&quot;מי אלו אם לא ורוניקה וחבורתה!&quot; צעק אלכס והשתחרר מאחיזתו של מאט שניסה נואשות להחזיק אותו במקום ולהשתיק אותו, אך זה לא נכנע והתקדם במהירות אל ורוניקה שצעדה מספר לאחור.
&quot;תגידי לי ורוניקה, אם מי מהם את שוכבת?&quot; שאל אלכס וצחק בקול רם. כל שאר הנוכחים בחדר השפילו את מבטם ולא העזו להוציא מילה מפיהם.
&quot;איתו,&quot; לחש אלכס והצביע על אוון, &quot;איתו..&quot; אמר והצביע על ג&apos;ק, &quot;או עם שניהם?&quot; צעק וורוניקה החווירה במהירות. היא לא ענתה והסתובבה אל ג&apos;ק במהירות, מבקשת ממנו במבטה שיומר משהו, אך הוא לא אמר דבר.
&quot;אלכס, אני חושבת שזה מספיק.&quot; זו הייתה דיאנה שקמה במהירות מהספה והביטה במבט נוזף באלכס שרק הביט בה במבט לא מפוקס וחייך. ורוניקה נשמה לרו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 01 Jul 2010 23:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רגעים של אושר - סיפור בהמשכים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11886373</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=656756&amp;blog=11886373</comments></item><item><title>רגעים של אושר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11879667</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק 5

 &quot;תגידי שאת עובדת.&quot; טוני הציע תירוץ נוסף לקאסי שישבה בראשה מונח בייאוש על ידיה. אלכס עמד לידם וחשב על תירוצים נוספים כשקאסי הנידה בראשה לשלילה ואמרה בקול נואש שורוניקה יודעת שהיא לא עובדת 
בימי שבת.
&quot;אז תגידי שאת חולה!&quot; הציע אלכס בקול נרגש אף קאסי שוב הנידה בראשה ונאנחה. היא אמרה באותו הטון, &quot;כפי שאני מכירה את ורוניקה היא תעשה לי ביקור חולים כל יום עד יום שבת..&quot;. טוני ואלכס נאנחו ומשכו בכתפיים כשהביטה בהם במבט שמבקש רעיונות נוספים.
&quot;אולי פשוט תלכי? שום דבר רע לא יקרה מזה..&quot; אמר לבסוף אלכס כשקאסי הרימה אליו מבט מופתע.
&quot;אולי תלך אתה לדייט עם אוון?&quot; אמרה לו במהירות ואלכס השפיל את מבטו כשטוני הוסיף בשקט &quot;וורוניקה!&quot;
&quot;טוב, כולנו מסכימים שזה דייט מהגיהינום, אבל אם את רוצה לצאת מזה את צריכה לחשוב על משהו מהר כי המאהב שלך מתקרב לפה.&quot; אמר אלכס במהירות כשהבחין באוון נכנס אל הפיצרייה.
&lt;SPAN style=&quot;mso-spacer&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Jun 2010 19:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רגעים של אושר - סיפור בהמשכים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11879667</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=656756&amp;blog=11879667</comments></item><item><title>רגעים של אושר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11861586</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק 4

קאסי ישבה על מיטתה, שעונה על הקיר כשרגליה צמודות על חזה. זו הייתה שעת בוקר מוקדמת אך קאסי כבר הייתה ערני.
פניו של ג&apos;ק עלו בראשה שוב ושוב, גם בחלומותיה, ולא נתנו לה מנוחה. רגע אחד הוא היה כל כך קרוב אליה וברגע השני הסתלק ממנה.
תחושת בטנה הזהירה אותה וצעקה להתרחק, להפסיק לחשוב עליו ולקחת מספר צעדים ארוכים לאחור.
הגשם בחוץ המשיך לרדת ואליו לעיתים נוספו קולות עמומים של רעמים מרוחקים.
השעון הראה שהשעה כבר שש בבוקר. אביה של קאסי כבר יצא לעבודה והבית שוב היה דומם כשהצליל היחיד הגיע מהשעון שתיקתק בעקביות.
היא נאנחה וקמה מהמיטה. היא הסתובבה בחדרה וחיכתה שהשעון יראה שהשעה היא רבע לשבע ויחל לצפצף בחוזקה.
&lt;P styl&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 19 Jun 2010 22:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רגעים של אושר - סיפור בהמשכים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11861586</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=656756&amp;blog=11861586</comments></item><item><title>רגעים של אושר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11833314</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק 3

 טיפות הגשם תופפו על קירות הזכוכית של הפיצרייה והשאירו את טוני ואת קאסי יושבים לבדם בפיצרייה השוממת.
&quot;אני לא מבינה למה אנחנו צריכים להישאר, ממילא אף אחד כבר לא יכנס לפה.&quot; נאנחה קאסי, &quot;כבר יורד גשם יותר משעה. אף אחד נורמלי לא ילך עכשיו לקנות פיצה!&quot; מלמלה בכעס והניחה את ראשה על הדלפק.
לאחר מספר רגעים של שקט בין השניים נפתחה דלת הפיצרייה בסערה והשניים הרימו את מבטם בתנועה חדה. הם נאנחו כשהבחינו בורוניקה וג&apos;ק שנכנסו רטובים.
&quot;אתם פשוט לא תאמינו. הכביש הראשי נחסם!&quot; רטנה ורוניקה וזרקה את תיקה על אחד השולחנות, &quot;היינו חייבים להחנות פה באזור את האוטו..&quot; הוסיפה וסרקה סביבה את הפיצרייה. חיוך קטן עלה על פניה כשג&apos;ק בירך את טוני וקאסי לשלום והתיישב לידה.
קאסי הביטה בג&apos;ק וורוניקה והרגישה את ליבה נמחץ לרגע. היא מיהרה להסיט את מבטה כשעיניה ועיניו של ג&apos;ק נפגשו.
&lt;P style=&quot;MARGIN: 0cm 0cm 0pt&quot; dir=r&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 06 Jun 2010 17:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רגעים של אושר - סיפור בהמשכים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11833314</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=656756&amp;blog=11833314</comments></item><item><title>רגעים של אושר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11810140</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז כן, המשכתי את הסיפור שכתבתי לו פרק ניסיון והחלטתי לקרוא לו רגעים של אושר.
אני יודעת שהזמן שצריך לחכות בין פרק לפרק הוא ארוך אבל אין לי זמן לנשום בלי הלימודים ובלי הבגרויות והמגנים.
אתמול עברתי את הבגרות במתמטיקה של שאלון 005, אחרי כל הבלגן שנע סביב זה. דחו את השאלון בשעה, אח&quot;כ אמרו שאולי ידחו אותו אפילו להיום.
בקיצור כולם היו לחוצים מדי!

בנושא אחר, למרות מה שהצעתם החלטתי להמשיך עם הדמות של קאסי, לא בגלל שאני לא רוצה להקשיב לכם אלא בגלל שאני פשוט מנסה למצוא קו עלילה מעניין וארוך לכל אחת מהדמויות (קאסי/ורוניקה) ועם קאסי הצלחתי למצוא עלילה יותר מעניינת וזורמת. אולי זה בגלל שאני מתחברת יותר אל הדמות שלה. (:
אז אני באמת מקווה שתאהבו ושהעדכון הבא יבוא בקרוב.
XOXO הכותבת.







פרק 2

 קולות ניפוץ הגלים המתחזקים גרמו לחיוכה של קאסי לגדול. היא הסתובבה אל ורוניקה שהלכה לצידה וניקתה את משקפי השמש שלה ואמרה לה, &quot;את לא מאושרת? סוף סוף אנחנו הולכות לים!&quot;
&quot;אני לא מתכוונת להיכנס למים.נובנבר עכשיו והמים התקררו, רק משוגעים יכנסו לים בחודש הזה.&quot; אמרה ורוניקה והרימה אל קאסי את מבטה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 26 May 2010 19:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רגעים של אושר - סיפור בהמשכים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11810140</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=656756&amp;blog=11810140</comments></item><item><title>סיפור חדש - פרק נסיוני (:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11779068</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב אז הנה אני, באמצע תקופת הבגרויות מצאתי לי זמן ומרץ לכתוב משהו קטן, לא רציני.
זה רעיון התחלתי מאוד שיש לו כבר כיוון עלילה אבל זה עוד לא ברור אם אני אמשיך אותו או לא.
אני באמת רוצה להודות לכם על התגובות שבאמת חיממו את הלב 

אני לא יודעת מה אני חושבת על הפרק בגלל שפשוט כתבתי אותו בלי הפסקה עד הסוף, אני מקווה שתאהבו.
תהיו בטוחים שאם אני אמשיך בסיפור אני אקח אותו גם לכיוונים שונים ולא אשמור אותו צפוי 
טוב אז בלי חפירות נוספות, תהנו. 
XOXO הכותבת





פרק 1

היא הביטה בו במבט מצפה לאחר ששלחה אליו מספר חיוכים מפלרטטים. כמו שציפתה, ברגע ששפתיו נפגשו בשפתיה של חברתו הוא הרים אליה את מבטו והיא שלחה אליו חיוך מסתורי ולאחר מספר רגעים השפילה את מבטה. כשהרימה חזרה את מבטה הוא עדיין הביט בה וכעת חיוכה גדל והיא הבחינה בעיניו מצטמצמות מעט. הוא חייך אליה בחזרה.
&quot;ורוניקה, תפסיקי לבהות בו.&quot; אמרה קאסי באדישות כשנשענה על הדלפק על ידה. &quot;אני לא בוהה. זה נקרה אומנות!&quot; אמרה ורוניקה והביטה את מבטה אל קאסי, &quot;אומנות הפיתוי.&quot; הוסיפה בחיוך קליל וסידרה את הכובע שנח על ראשה.
&lt;SPAN style=&quot;FONT-FAMI&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 12 May 2010 19:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רגעים של אושר - סיפור בהמשכים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11779068</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=656756&amp;blog=11779068</comments></item><item><title>...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11748102</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואו. פשוט אין לכם מושג עד כמה אני מצטערת. אני יודעת שאמרתי שאני אעדכן ולא עידכנתי כבר הרבה זמן.
אני עכשיו ממש בתקופת הבגרויות שמעמיסה עליי עם הלימודים ובגלל זה אני בקושי נמצאת על המחשב, מנסה ללמוד למבחנים ולבגרויות ולהימנע מנכשלים נוספים במתמטיקה לפי הבגרות.
אני מאוד רוצה לכתוב אבל אני מרגישה כל כך לחוצה ועמוסה שעד שיש לי זמן פנוי אני נחה ומתעצלת! ):

בנוגע לסיפור, אם כמה שאני כועסת על עצמי, לא נדמה לי שאני אמשיך אותו.
אין לי שום תירוץ לומר, נתקעתי, בדיוק כמו בסיפור הקודם.
הכל התערבב לי בראש ונוצר בלאגן אחד גדול.
אני לא אומרת שאין סיכוי שאני אמשיך אותו כי אני יכולה לקום בבוקר אחד ופתאום לארגן את הכל ולקבל שוב קו עלילתי מסודר.
אם אני לא אמשיך עם הסיפור הזה אני כנראה אכתוב כשאני אהיה פחות לחוצה סיפור חדש, אנסה לכתוב.
אני באמת נורא נורא מצטערת :(

XOXO
אוהבת מאוד ומקווה לעדכן בקרוב, והפעם באמת!
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 27 Apr 2010 23:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רגעים של אושר - סיפור בהמשכים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11748102</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=656756&amp;blog=11748102</comments></item><item><title>לקוראים (:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11711442</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא פרשתי מהבלוג ולא נטשתי. המחשב שלי נמצא עכשיו בתיקון ולכן אני לא יכולה להמשיך את הסיפור ולא עידכנתי בשבוע וחצי הזה.
המחשב שלי קרוב לוודאי יחזור עד סוף השבוע ואני מקווה שאז אני כבר אסיים לכתוב את הפרק החדש ואעלה אותו.
XOXO הכותבת 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 Apr 2010 15:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רגעים של אושר - סיפור בהמשכים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=656756&amp;blogcode=11711442</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=656756&amp;blog=11711442</comments></item></channel></rss>