love me when i least deserve it because that is when i really need it

אני כבר ילדה גדולה.

עדיין קטנה לפעמים.

אבל בעיקר מפוכחת ומפוקסת יותר, ופחות מתעסקת סביבי ובעצמי ורק בי.

כי יש כל כך הרבה יותר מעבר,

וככל שהעיניים נפקחות יותר קשה למצמץ

פתאום אחריות

אסור לטבוע כי הם לא יודעים לשחות ואסור לשקוע כי יש עוד דברים לנסות

ולראות.

לא רוצה

לפגוע ולברוח,

להחטיא ולהחמיץ

לפספס את כל מה שאני יכולה לקטוף אחרי שנים של מלחמה ויסורים באדמה ספק חרוכה אך בעיקר מלאת צפייה לטיפוח והשקעה.

אני עומדת זקופה

איתנה

נלחמת על כל טיפת בשר עד לשד עצמותיי ולא מוותרת.

אף אחד לא יכול לקחת ולבזוז

לעקור ולהרוס.

יש בי המון אהבה ותקווה,

והתחושה הזאת הופכת ביתית.