בליל הסדר, כשישבנו סביב השולחן הגדול המשפחה מהצד של אבא (בלי אחותו הגדולה, בעלה והילדים שלה) והוריו של בעלה של דודתי, כל כך הרבה אנשים מכל כך הרבה ארצות שונות - עיראק, פרס, צרפת, הונגריה, גרמניה ובעיקר ישראל, הבנתי מה זה חירות.
ואבא, שניהל את הסדר, הסביר לילדים מה הסיפור מאחורי יציאת מצרים, מעבדות לחירות. ואז הוא פנה לאביו של בעלה של דודתי, ושאל אותו "חיים, אתה רוצה לספר פה לילדים מה הייתה החירות שאתה היית בגילם?" חיים השתתק לשנייה. חשב על מה שהוא הולך להגיד. ואז, קולו החזק חרך את הדממה
"כשאני הייתי בגילכם, לא ידעתי מה זה חירות. עד גיל 12 שמעתי רק צעקות ובכי, לא ידעתי מה זה לצחוק. אין לכם מושג כמה אתם חופשיים."
תעריכו את החירות שלכם, את זה שאתם חיים במדינת ישראל, ואת זה שאתם יהודים. תזכרו תמיד שהמספר שישה מיליון זה מספר של שישה מיליון אנשים, בעלי חיים שונים. שישה מיליון חיים שנקטעו.
נ'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Me. *