http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167- - -heCopyright 2026 Me. *. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14309804<div align="right" dir="rtl">תכף אני ארצה שתלכו מפה שאוכל כבר ליפול בשקט אבל מצד שני אני רוצה שתשאלו אותי מה קרה אני צריכה עזרה אני צריכה מישהו שיש לו כוח לדבר איתי על הכל אני צריכה שיבינו אותי כלום לא הולך לי השנה ונמאס לי מזה כבר אני צריכה שמשהו יקרה אני צריכה להעלם קצת כן. אני צריכה להעלם.</div>Sat, 11 Apr 2015 20:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (Me. *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14309804http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648167&blog=14309804http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14275016<div align="right" dir="rtl">החודש הכי מוזר שהיה לי בחיים שנע מהיום שבו גיליתי שלאמא שלי יש (עכשיו כבר היה) גידול סרטני קטנטן בשד, פצפון, (גילוי מוקדם) ועד היום. חודש שבו עברתי המון המון דברים, מאכזבות קיצוניות ועד תחושה של חופשיות מסויימת. הרבה דברים שהיו עצורים בי השתחררו במובן מסויים, אבל יחד עם זה המון חברות שלי עד היום לא יודעות על זה. והאמת היא שאני לא בטוחה אם אני רוצה שהן ידעו, כי האנשים שחשוב לי באמת שידעו - יודעים. לפני בערך חודש וקצת, בבוקר יום שישי אחד, אמא שלי סיפרה לי שמצאו לה, בבדיקת ממוגרפיה שגרתית, גידול ממאיר בשד. גידול פצפון, כזה שהיה קשה לעלות עליו קצת לפני ובכלל. אבל למזלה (ולמזלי, ולמזלנו) מצאו, ולמרות שלא היה צורך רפואי בזה, היא החליטה לעשות ניתוח לשחזור שדיים, כדי למנוע את הפעמים הבאות. 3 שבועות לפני הניתוח כבר ידעתי. הניתוח היה מתוכנן להתקיים שבועיים אחרי שאמא שלי סיפרה לי, אבל בגלל ה"סופה" שהייתה פה בירושלים הניתוח נדחה לשבוע אחר כך, יום שלישי. אני מדריכה ז' וזה יצא על זמן פעולה, זמן מותח שבו אכלתי את עצמי מבפנים ורק התאפקתי לא לבכות. כמובן שהיו גם הרבה מאד דמעות בשבועות שלפני הני</div>Thu, 29 Jan 2015 16:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Me. *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14275016http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648167&blog=14275016http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14251578<div align="right" dir="rtl">הכל יהיה בסדר בסוף</div>Mon, 15 Dec 2014 16:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Me. *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14251578http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648167&blog=14251578http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14216039<div align="right" dir="rtl">הפוסט האחרון נכתב בעקבות שיחות עם חברות שתמהו על ההחלטה הזו, להחרים את אחת מרשתות האופנה הנחשבות שקיימות במדינת ישראל, ככה שחשבתי להסביר באופן פומבי למה, בתקווה שזה ישפיע על עוד כמה אנשים: המחשבה על החרם התגבשה בראש שלי כבר כשהייתי בסוף כיתה ט' (היום אני בכיתה י"א) כשבקיץ, באחד הסיבובים בקניון בשביל למצוא חולצות נורמליות, נכנסתי לזארה, שגם עד אז לא מצאתי כלום שם. אבל היי! זארה זו רשת נחשבת והבגדים שלהם יפים! איך אני יכולה שלא להכנס? אבל כמובן שגם אחרי שנכנסתי הדברים היחידים שקלעו לטעם שלי היו במידות של ברביות, וגם המידה שלי שכאן המקום לציין שהיא מידה 38, לא מידהגדולה בכלל, הייתה בגזרה כל כך לא סימפטית שרק בנות במידה 34 יכולות להכנס בה. ברור שזה תסכל אותי כמו בכל פעם, אבלרקבפעםהבאהשביקרתי בקניון ההחלטה להחרים אותם הייתה כל כך ברורה כשהייתי על סף בכי כשהמידה שלי לא עלתה עליי. זה קרה דקה לפני שבH&amp;M, אמריקן איגל וקסטרו לדוגמה המידה הזו הייתה גדולה עליי. אז, באותו הרגע, הבטחתי לעצמי שאני אפילו לא אדרוך שם, לא משנה כמה אני אצטרך שמלה או חולצה ולא משנה באיזה ארץ זה יהיה. כאן המק</div>Sun, 12 Oct 2014 21:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Me. *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14216039http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648167&blog=14216039http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14189228<div align="right" dir="rtl">כל הסטוצים האלו מסביבי גורמים לי לחשוב, אני היחידה שעוד מאמינה במשהו אמיתי? היחידה שחושבת שזה פסול להתמזמז עם ידידים שלה סתם בזרימה או שזה פסול להתמזמז עם ידיד טוב שלה במסיבה כשאנחנו אפילו לא מוגדרים יזיזים? זה משגע אותי ומחרפן אותי, כולם מסביבי מתבכיינות על זה שאנחנו מתבגרות מהר אבל נו באמת, להתבגר בשבילכן זה להתמזמז עם ידידים שלכן או שלהתבגר בשבילכן זה לקבל הבנה גדולה יותר על המשמעות של כל דבר? אתן בסך הכל עולות לכיתה י"א. ככה אתן רוצות לדפוק את הקשר שלכן עם אנשים? וכשאני רואה דברים כאלו מסביבי אני תוהה אם בחרתי את הסביבה הנכונה וברור לי שאין חברים יותר טובים מאלו, אבל אלוהיםםם אלוהיםםםם זה פשוט משגע אותי ואני מרגישה כאילו אני זו שלא בסדר על זה שבחיים לא היה לי סטוץ, למרות שברור לי שאני בסדר גמור ואפילו יותר מזה. משהו אמיתי עוד יכול לקרות, אני בטוחה. ומתסכל אותי שיש לי חברות שמשתמשות בסטוצים בשביל להשיג בנים שהן רוצות אוף אלוהים.. כמה שאני שונה מחברים שלי וכמה שאני אוהבת אותם עם כל זה שההתנהגות הזאת מגעילה אותי</div>Wed, 27 Aug 2014 22:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (Me. *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14189228http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648167&blog=14189228http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14187960<div align="right" dir="rtl"> אני חושב מה היית אומר אם היית מודע לכל המצב הזה. כנראה שהיית מחייך את אחד החיוכים שלך, שצוחקים על כולם, ואומר "כוסאומו המדינה הזו, לא הספקתי להגיע לאמריקה" וכשהיינו מסתכלים עלייך בכעס של 'זה מה שיש לך להגיד?' היית ממהר להרגיע "עשיתי מה שהייתי צריך לעשות. זה בשביל שאתם תוכלו ליסוע לשם"תמיד היית כזה. מתהלך עם החיוך הגדול שלך, עושה מה שאתה צריך לעשות וכמובן יותר מזה, ואת הדברים שלא דחופים לעכשיו דוחה לאחר כך. אחרי הצבא, או לפחות כשתצא הביתה. עכשיו עושים רק את מה שדחוף וחשוב. כמו לדוגמה עם המדריכת חה"ן, זאת שנדלקת עליה בקורס ואפילו לקחת את המספר שלה. רק כשיצאת הביתה לשבוע דיברתם קצת ואפילו קבעתם להיפגש, אבל אז הקפיצו אותך בחזרה לבסיס. "שטויות, היא יכולה לחכות. יש דברים שלא יכולים" אמרת בחיוך הגדול שלך בזמן שנסענו באוטובוס מהישוב."אתה לפחות מדבר איתה בווטסאפ?""קצת, כדי שהיא לא תחשוב ששכחתי אותה. אבל שיחות רציניות זה רק בטלפון, ווטסאפ זה לחלשים"או אמריקה, אוי אמריקה. תמיד כשהגענו לאחד מרגעי הייאוש שלנו, בהם נשכבנו על האבנים בתוך השקי שינה, הזכרת לנו "עוד 3 שנים ואנחנו באמריקה. נלך לים, נהי</div>Mon, 25 Aug 2014 21:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Me. *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14187960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648167&blog=14187960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14088654<div align="right" dir="rtl">אני מתביישת לצאת ככה מהבית אוף זה באמת מביך אותי ואני לא יכולה ככה יותר באמת לא מעירים לי על זה אבל אני יודעת שרואים ולי לא טוב עם זה ולא צריך להיות לי טוב עם זה אני באמת מתביישת לצאת ככה מהבית.. אוף אוף אוף אוף. עוד 13 ימים ללייזר. ואני נשמעת הכי פאקצה שאפשר אבל אין מה לעשות.</div>Tue, 15 Apr 2014 18:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (Me. *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14088654http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648167&blog=14088654http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14087102<div align="right" dir="rtl">אתם על הזיןכמובן שרק לי יהיו את הבעיות ההורמונליות האלו.</div>Sun, 13 Apr 2014 17:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Me. *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=14087102http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648167&blog=14087102http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=13976119<div align="right" dir="rtl"> (התלבטתי איזה שיר לשים אבל.. עוף גוזל הוא בערך שיר הילדות שלי.) מאיפה אפשר להתחיל בכלל? אולי מכל השירים ששמעתי כשהייתי ילדה ושהאחיות הקטנות שלי עדיין גדלות עליהם, אותם שירים שנשארים לנצח, אותם שירים שתמיד נזכור ממך. ואמנם אני ילידת 98, אבל קשה לי היום. בחיי שקשה לי, כי כשהלכת גם חלק גדול מהילדות שלי הלך, ביחד איתך. שירים כמו אדון שוקו, קח לך אישה, גברת עם סלים, הבובה זהבה, ילד בתוך תפוז, יונתן ואני כבר לא שותפים, כשאת בוכה את לא יפה, שבת בבוקר, עוף גוזל שהיה בפסקול המשפחתי שלנו מאז ומתמיד ועוד הרבה שלא ציינתי ואין טעם לציין, כי זה כל כך מובן . איכשהו רוב הפעמים כששמעתי שירים עבריים ביוטיוב הגעתי אלייך ונכנסתי למוד של שירי אריק איינשטיין. היית הישראלי היפה, צנוע, שלא מופיע ולא מתרברב - לא כמו כל הזמרים העכשויים שמופיעים וחשודים בהעלמות מס, בעילה בבנות בגילי, שימוש בסמים וכו', שאותם חלק מבני הדור שלי מעריץ ואיתם נשארנו, ביחד עם כמה בודדים יחידי סגולה. עיצבת חלק ענק מהתרבות ומהמוזיקה הישראלית אריק. תודה על ילדות מדהימה ועל שירים נפלאים. אין ספק שעכשיו, שבא הרגע, באמת</div>Wed, 27 Nov 2013 16:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (Me. *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=13976119http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648167&blog=13976119http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=13952075<div align="right" dir="rtl">* אז היא האחות המוצלחת? שונאת את הקטע הזה שחברות שלי מתלהבות מאחותי הקטנה עד כדי כך, כאילו שלא מספיק שהיא יותר יפה ורזה ושווה.* הלוואי שהייתה לי יותר אינטליגנציה חברתית* יש שירים ממש טובים באנטומיה של גריי. בשביל להרחיב את הפלייליסט אפשר במקום לראות MTV לראות האנטומיה, עובד חחח* סיימתי האנטומיה!!!!!! ועכשיו אני בקצב של חו"ל או יה. ולקח לי פחות מחצי שנה!* ובהמשך לאינטילגנציה חברתית - הייתי רוצה להרתע פחות ממגע. הרבה פחות.מצטערת על כל הפוסטים הלא מובנים או הרדודים שיש כאן בזמן האחרון.. זה משתי סיבות - או חוסר בזמן או רצון לפרוק במיידי מה שיוצר חוסר השקעה בכתיבה שלי.</div>Tue, 29 Oct 2013 22:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (Me. *)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648167&blogcode=13952075http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648167&blog=13952075