כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם

בא לי כבר ללמוד באוניברסיטה, וזה ממש עצוב שאני רוצה כי עוד 7 שנים אני אסתכל בגעגוע אחורה לתקופה הזאת, ואחשוב לעצמי "מהההה יא מטומטמת, איך רצית שזה יהיה כבר, עכשיו את רוצה לחזור אחורה!".

המצחיק זה שאני בכלל לא יודעת מה אני ארחיב במגמות, למרות שמה שבטוח, זה לא יהיה ריאלי - אני ומקצועות ריאלים זה כמו שמן ומים (הופההה דימוי מהעולם של המדעים! ראיתם איך אני יודעת להוסיף דימויים? ממש תלמידה מצטיינת לספרות!), אני באמת שונאת מקצועות ריאלים, זה משעמם וזה מדוייק ואין בזה מקום למחשבה בכלל כי הכול כזה מקובע, לא משנה אם זה כימיה או ביולוגיה שהפכו את הממוצע שלי ל82 במקום שהוא יהיה יותר גבוה או פיזיקה, שלמרות שקיבלתי 80 אני לא אוהבת ולא מצליחה להישאר מרוכזת.

כרגע ההתלבטות העיקרית שלי במגמות היא בין פסיכולוגיה, סוציולוגיה, גיאוגרפיה (שאמנם זה לא משהו, וחלק גם קוראים למגמה הזאת 'מגמה לאנשים שלא היה להם מה לקחת', אבל אני אוהבת ואני טובה - אז למה לא?), תקשורת ואומנות.. אני יכולה לקחת יותר מ2 מגמות אבל יש גם את ההדרכה שנה הבאה (ובתקווה גם רישגוד והדרכה בשנים שאחרי לגבי התפקידים בצופים החלטתי כבר, לא כמו המגמות), וזה מלא עומס שאני לא יודעת איך אני אעמוד בו, ולכן אני צריכה להחליט על 2 מגמות ואין לי מושג מה לקחת!

לגבי מתמטיקה (המקצוע הריאלי היחיד שחייבים, וגם בו אני גרועה) אני בתקווה ל4 יחידות. 5 אני לא אצליח לעשות אף פעם לאור ההישגים הלא מזהירים שלי, אז אני בתקווה ל4 ולשיפור עצום - אני מתחילה לעבוד על זה כבר מעכשיו

ושאלה לתיכוניסטים שכאן - או אלה שבכיתה ט' כמוני: באיזה מגמות אתם או איזה חשבתם לקחת? ולמה? תענו כי זה ממש יעזור לי! בטח לא יהיו תגובות כמו תמיד אבל בסדר, בתקווה שיענו

אוהבת ושנה אזרחית מקסימה!

(סליחה, הגזמתי, לא 7 שנים, שנה)

עריכה:

מוזר לי שאני חושבת עליו הרבה פתאום. ומוזר לי גם שנהיה לי קראש על אנשים בגלל הלבוש שלהם