הרגע הזה שאת מוצאת טיוטה של פוסט מתחילת כיתה ז' שבו כתבת על היצור מהכיתה שלך, שנראה כמו הילד של הביסלי
ולא יכולה שלא לחשוב על כמה מצחיק זה שעכשיו את אוהבת אותו
זה עצוב שאין אף מועמד ראוי בבחירות..
את מי יש לנו? ביבי שהורס את יחסי החוץ? או ליברמן שהואשם בהפרת אמונים?
ציפי לבני שהמפלגה שלה היא מפלגת פליטים ממפלגות אחרות? שלי שלא מספיק מבינה בביטחון, אלא רק בחברה?
ש"ס שתומכים בהדרת נשים?
עוצמה לישראל הגזענים? מרצ השמאלנים? (נשמע מכליל, אבל מרצ יותר מדי שמאל בשבילי. שלא נדבר על חד"ש)
היחיד שטוב זה יאיר לפיד, והוא לא מנוסה יותר מדי לצערי
והדבר היחיד שאני מקווה, זה שבסוף יהיה פה טוב.
בסופו של דבר פה העתיד שלי, שזה הדבר שאני הכי רוצה בעולם, לגור ולחיות כאן, כי אין מקום אחר. אבל בינתיים המדינה קורסת לאט לאט, שוטרים שמרביצים לאזרחים חפים מפשע, יוקר המחייה, מערכת הבריאות הקורסת (והעניין העצוב הזה שעובדי נמל מרוויחים יותר מאחיות), ולא התחלנו לדבר בכלל על היחסים הבינלאומיים שלנו.
ולי ולך נותר רק לקוות, אהה לקוות, אהה לקוות
שיקרתי שאמרתי שהכל כל כך נפלא, כי שום דבר בעצם לא היה נכון גם הכדור שלנו שהפך למרובע, שכח שהוא עגול
*הערה (אם יבואו תגובות מתלהמות):
הפוסט הזה נכתב על ידי ילדה בת 14 וחצי, שהדעה הפוליטית שלה היא מרכז, ודואגת למדינה. מאוד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Me. *