מילות הפתיחה היחידות שאני יכולה לחשוב עליהן כרגע, הן; לשם שינוי.

לשם שינוי סרט, שלא יכולתי לדעת את הסוף מהפאקניג התחלה.

לשם שינוי סרט, שעשה משהו עם הגלגלים שיושבים לי בראש.

לשם שינוי סרט, שליאונרדו דיקפריו הוא רק הבונוס ולא המטרה.

אחרי ציפייה ארוכה לסרט, שאפשר לצפות בו מבלי להסתכל כל רבע שעה על השעון, הגיע 'התחלה'.

אני לא אומרת ש'התחלה' הוא סרט הכי טוב, כמובן שהכל יחסי. פשוט הוא הכי קרוב להכי טוב שראיתי בתקופה האחרונה.

מתחילתו ועד לסופו המוח פועל, מנסה לפענח את המראות שמוצגות על המסך. (חוץ מזה שלאונרדו חתיך אש).

זה טוב. סוף סוף סרט עם מעוף,עם רעיון יצירתי וסוחף.

'התחלה' עוסק בעולם החלומות של האדם.

רק בחלום, הנשמה שלנו יכולה  לרחף כרצונה, למקומות מופלאים שאחנו יוצרים בראשנו.

בסרט מעמיקים בנושא, כאשר גיבוריו חיים בעולם שבו ניתן לחדור לתוך חלומות.

רעיון אחד יכול להיות כלי הנשק המסוכן ביותר וגם הנכס היקר ביותר.

בקיצור, חבל לספיילר עוד. אהבתי. מומלץ.

איך שגלגל מסתובב לו? או איך שהחיים משנים את צורתם בזויות של 180 מעלות, מתחת לאף שלנו?

נו איך זה שוב קרה, שעוד תהפוכה תקפה את חיי?

כן, כתבתי על זה לפני שני פוסטים, אבל אז זה היה עוד חדש, התקופה היתה עוד בחיתוליה.

פתאום אני מסתכלת לאחור ומבינה, שוואלה משהו קצוני קרה ואגב, כדאי מאוד להתחיל לשים לב לזה, כי דברים כאלה קורים הרבה לאחרונה.

התקופה הזאת הפכה אותי לאדם חדשני משהו. ספונטני. האדמה שלי מחכה לזריעה של שתילים חדשים.

אז או שעכשיו אני לוקחת דף וצבעי שמן, בציפייה להוציא את כל החדשניות שלי ולמסגר אותה בחדר, או שאני מפעילה את הראש וחושבת על איך ניתן לתעל את התחושה הפתאומית הזאת.

הדרך הכי טובה לנוח קצת ממחשבות קודחות, היא, ללא ספק, ללכת לסרט טוב. אז הלכתי, לסקס והעיר הגדולה 2.

כרגיל, ארבעת החברות המופלאות מעוטרות בשלל בגדים אלוהיים, גברים שגרומים לרוק בפה לנצנץ ובעיקר הסאגה הרומנטית והבלתי פוסקת של קרי וביג.

נו לפחות הטרחנות שלי הפכה לקנאה, בקרי ברדשאו.

על ביג, על הכתיבה, אבל בעיקר, על הסטייל.

אח.. קרי, קרי. את הורסת.