http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387הבלוג ייעסוק בעיקר בהתמכריות המרכזיות שלי והן: כתיבה וטלוייזיה. heCopyright 2026 ספיר שמתיימרת לבקר. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/87/63/64/646387/misc/19450882.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12334695<div align="right" dir="rtl"><p>פעם היית החבר הכי טוב שלי. המקום הכי טוב לשפוך בו את רגשותיי. פעם.</p> <p>למה עכשיו אני כמעט לא כותבת?</p> <p>לא הייתי מפספת פעם אחת של תרפיית כתיבה. פעמיים בשבוע הייתי מפרסמת פוסט. </p> <p>לפעמים הייתי מרגישה שזה אולי הייעוד שלי. לכתוב, לנסות לגרום לאנשים להרגיש. לעלות חיוך מזדהה, או נקודה למחשבה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>וזה נעלם.</p> <p>וזה לא חוזר לי. הצורך הזה. כלומר, לפעמים אני נמלאת באיזה דחף לכתוב, אבל אם אני לא מגשימה אותו מייד, הוא מתומסס כאילו לא היה.</p> <p>אוף. כל כל אהבתי את זה.</p> <p>אני מודה, מצאתי לי חבר חדש לחלוק איתו רגשות באופן אבסולוטי. אבל למה&nbsp;זה בא על חשבוננו? </p> <p>יש בזה אפילו משהו כואב. כמעט כמו פרידה ואני גרועה בפרידות. </p> <p>עכשיו עצוב לי, שנעלם לי החשק, הלהט. פעם הייתי יכולה לשבת כל היום מול המחשב ולכתוב. הייתי מרגישה כאילו אני מנגנת על פסנתר. זה היה כל כך טבעי, האצבעות שלי החליקו על המקלדת וזה היה מרגש וכיף ומספק ותמיד משאיר טעם של עוד.</p> <p>&nbsp;</p> <p>עד לפני כמה זמן נסיתי להלחם בזה ולכתוב בכוח, אבל זה לא הלך. </p> <p>זה היה נראה כמו ערמה של קשקושים, שנאגרו בכוח.</p> <p>אני לא רוצה שזה ייגמר. </p> <p>כל הדבר הטוב הזה גרם לי להבין הרבה דברים על עצמי ובאופן כללי, על החיים.</p> <p>אני מתגעגעת ולא רוצה להיפרד.</p> <p>&nbsp;</p> <p> <object width="100" height="100" type="application/x-shockwave-flash"> &nbsp; </object> </p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p><br /><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/87/63/64/646387/posts/21995812.jpg" border="0" alt="" width="587" height="443" /><br />נוסטלגיה..</p></div>Mon, 21 Feb 2011 17:02:00 +0200shir_mr@walla.co.il (ספיר שמתיימרת לבקר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12334695http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646387&blog=12334695http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12258258<div align="right" dir="rtl"><p>אני שוכבת במיטה, בחושך עכשיו. שתי כריות מתחת לראשי, מגביהות אותו.&nbsp;המחשב עלי.</p> <p>עכשיו אני לבד בחדר. בא לי על חיבוק שלו, שנותן לי להסניף את הריח הכל כך אהוב.&nbsp;</p> <p>איך לעזאזל, הסתדרתי בלי זה&nbsp;עד עכשיו?</p> <p>הכל כל כך השתנה.. </p> <p>כמעט והפסקתי לכתוב אפילו. לא שיערתי שזה יקרה.</p> <p>חבל. זה ממלא אותי ומספק אותי וגורם לי להרגיש יוצרת קטנטנה.</p> <p>אבל כנראה, שעכשיו אני מלאה ומסופקת גם בלי לכתוב. </p> <p>אני לא יודעת אם זה מעציב או משמח..</p> <p>הנה עכשיו השיר הזה, </p> <p>&nbsp;</p> <p> <object width="100" height="100" data="http://www.youtube.com/v/V7XVe0FaT-s?fs=1&amp;hl=iw_IL" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/V7XVe0FaT-s?fs=1&amp;hl=iw_IL" /> </object> &nbsp; </p> <p>מכניס אותי לאווירה.. ביחד עם החושך וצפצוף המכוניות השקט שברקע.. זה מושלם.</p> <p>&nbsp;<br /><img style="width: 408px; height: 383px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/87/63/64/646387/posts/21714540.jpg" border="0" alt="" /><br /></p></div>Sat, 08 Jan 2011 22:53:00 +0200shir_mr@walla.co.il (ספיר שמתיימרת לבקר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12258258http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646387&blog=12258258http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12221157<div align="right" dir="rtl"><P>בדיוק לפני שנה, ישבתי כאן, כמעט באותה הפוזה. ישבתי וכתבתי על יום ההולדת שלי.</P> <P>ביום שלישי,יום האפטר השבועי שלי, הגעתי הביתה עייפה ותשושה. חיילת עם חודשי פז"ם, שאפילו לא משתווים למספר האצבעות ביד אחת.</P> <P>אבודה בתוך ים ענק. צריך להגיע לסוף הים, שרק עכשיו נכנסתי אליו.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אז, בדיוק לפני שנה,הייתי אבודה. לא ידעתי איך ולאן. הייתי קטנה ותמימה, בתוך מערכת ענקית שלקחה אותי אליה.<BR>עכשיו עברו לא פחות ולא יותר, מאשר 365 ימים עצובים, שמחים, מצחיקים ובוכיים.<BR>אז הייתי בת 19, היום אני בת 20.<BR>זה מצחיק, כי גם אז, ביומולדת הקודמת, לפני שנה, דברתי על גיל 20,על כמה שאני לא מאמינה, ששנה הבאה אני אהיה כזאת זקנה.<BR><BR>והנה זה הגיע. אני אפילו לא יודעת לומר עם מהר או לאט, אבל זה הגיע. עם הקידומת השתנו עוד המון דברים.</P> <P>בחיים יש ימי הולדת, שרק אומרים לך מזל טוב ויש ימי הולדת, שאתה אשכרה מרגיש שאתה גודל בשנה.<BR>הפעם, ללא כל ספק, זהו היום הזה.<BR></P> <P>השנה גילתי דברים חדשים. <BR>השנה גיליתי מזאת אהבה. לא סתם אהבה, אהבה הדדית. אהבה יפה. אהבה טובה.<BR>השנה גיליתי מזאת המילה הזאת, בעלת שלושת האותיות, זאת שכולם מדברים עליה. <BR>השנה איבדתי, לצערי, וגם הרווחתי, לשמחתי, חברים.<BR>השנה גילתי מה טוב לי.<BR></P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>השנה, גדלתי בשנה.<BR><BR> <A href="<a href="></A></P><A href="<a href="></A></div>Sun, 19 Dec 2010 21:14:00 +0200shir_mr@walla.co.il (ספיר שמתיימרת לבקר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12221157http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646387&blog=12221157http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12104503<div align="right" dir="rtl"><p><span style="font-size: x-small;">הדבר הזה שאני מרגישה לאחרונה, גורם ללב שלי כמעט לצאת מהחזה.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הדבר הזה ממכר, כמו סדרה איכותית שעושייה בקפידה.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הדבר הזה מענג, כמו מסאז' רקמות בגב.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הדבר הזה יפה, כמו שדה פרחים צבעוני באביב.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הדבר הזה טוב, כמו יום חופש אחרי הרבה עבודה.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הדבר הזה מתוק, כמו שוקולד בלגי משובח.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הדבר הזה&nbsp;מקסים, כמו צחוק מתגלגל.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הדבר הזה מרגיע, כמו ציוץ הציפורים.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הדבר הזה מרטיט, כמו לסוע במכונית מרוץ.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הדבר הזה מרגש, כמו להיזכר בתקופה טובה.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הדבר הזה שונה, כמו כמו שיר חדש.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><br /><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/87/63/64/646387/posts/21136863.jpg" border="0" alt="" width="356" height="320" /><br /></p> <p> <object width="179" height="131" data="http://www.youtube.com/v/tzJPL30g3FM?fs=1&amp;hl=he_IL" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/tzJPL30g3FM?fs=1&amp;hl=he_IL" /> </object> </p> <p><span style="font-size: x-small;"><strong>&nbsp;</strong></span></p> <p><span style="font-size: x-small;"><strong>והדבר הזה מדהים, כמו שרק הוא יכול להיות.</strong></span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p></div>Sat, 16 Oct 2010 17:17:00 +0200shir_mr@walla.co.il (ספיר שמתיימרת לבקר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12104503http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646387&blog=12104503http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12059910<div align="right" dir="rtl"><p><strong><span style="font-size: x-small;">ממממ.... אין יותר מידי מה לכתוב.. היה טוב וטוב שהיה.<br /></span></strong><br /><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/87/63/64/646387/posts/21080265.jpg" border="4" alt="" width="208" height="181" /><br /><br /><br /> <object width="100" height="100" data="http://www.youtube.com/v/SgM3r8xKfGE?fs=1&amp;hl=he_IL" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/SgM3r8xKfGE?fs=1&amp;hl=he_IL" /> </object> <br /></p> <p><strong></strong>&nbsp;</p> <p><strong>המשך חופש ארוך ונעים לכולם. </strong></p> <p><strong>צ'או.</strong></p> <p><strong>:)</strong><br /></p> <p><br /><br /><br /><br /></p></div>Fri, 24 Sep 2010 20:32:00 +0200shir_mr@walla.co.il (ספיר שמתיימרת לבקר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12059910http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646387&blog=12059910http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12044404<div align="right" dir="rtl"><p><span><strong>משום מקום הוא בא וכל מילה בו כאילו דייקו אותה עבורך.</strong></span></p> <p><span><strong>&nbsp;</strong></span>&nbsp;</p> <p><span><span>Sia - Breathe Me </span></span></p> <p><span>&nbsp;</span></p> <p><span> <object width="100" height="100" data="http://www.youtube.com/v/u1Ljf_Lwd0U?fs=1&amp;hl=he_IL" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/u1Ljf_Lwd0U?fs=1&amp;hl=he_IL" /> </object> </span></p> <p>&nbsp;</p> <p>תעזור לי, עשיתי זאת שוב.</p> <p>כבר הייתי כאן בעבר, פעמים רבות.</p> <p>להכאיב לעצמי&nbsp;שוב, היום.</p> <p>והחלק הגרוע ביותר הוא, שאין אחר להאשים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>תיהיה חבר שלי.</p> <p>תחזיק אותי, תעטוף אותי.</p> <p>אני קטנה..</p> <p>אני נזקקת.</p> <p>חמם אותי.</p> <p>ותנשים אותי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אאוץ' איבדתי את עצמי שוב.</p> <p>שכחתי את עצמי, אני נמצאת בשום מקום.</p> <p>כן, אני חושבת שאני עלולה להישבר.</p> <p>איבדתי את עצמי שוב ואני לא מרגישה בטוחה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>תיהיה חבר שלי.</p> <p>תחזיק אותי, תעטוף אותי.</p> <p>אני קטנה..</p> <p>אני נזקקת.</p> <p>חמם אותי.</p> <p>ותנשים אותי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>תיהיה חבר שלי.</p> <p>תחזיק אותי, תעטוף אותי.</p> <p>אני קטנה..</p> <p>אני נזקקת.</p> <p>חמם אותי.</p> <p>ותנשים אותי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>(תרגום חופשי לעברית).</p></div>Thu, 16 Sep 2010 23:38:00 +0200shir_mr@walla.co.il (ספיר שמתיימרת לבקר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12044404http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646387&blog=12044404http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12027548<div align="right" dir="rtl"><P>השנה החדשה שבאה, מנופפת לשלום, לשנה&nbsp;הקודמת.&nbsp;השנה,כמעט,&nbsp;הכי משמעותית בחיי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>האירוע ההתחלתי והכי מעצב השנה, היה לגמרי, יום הגיוס.</P> <P>לפני שנה זה קרה. ללא ספק, היום הכי לא וודאי בחיי. לא ידעתי כלום&nbsp;ויותר מכל, פחדתי..</P> <P>אבל זה עבר. נשאר לי עוד חצי שרות ואני מקווה שיעבור מהר. התרגלתי לחיים הירוקים ולמדתי להבין שצריך לתרום, גם אם לא כל כך בא.</P> <P>&nbsp;</P> <P>השנה למדתי מחדש על הערך 'חבר', מזה אומר. למדתי מי הם החברים שלי ומה אני מסוגלת לעשות למענם.</P> <P>למדתי מזה סבלנות ומזה סליחה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>בעוד 3 חודשים, אהיה בת 20. סיימתי את שנות הנעורים שלי. אני כותבת על זה ולא מאמינה לעצמי.</P> <P>הקידומת הזאת תמיד הפחידה אותי, עד עכשיו, למען האמת.אני מקווה שאני אעבור את&nbsp;היום הזה בשלום&nbsp;ובלי הרבה עירעורים קיומיים.&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>השנה גליתי מזה לחלוק את הזמן שלי עם מישהו, מזה לישון עם מישהו מחובקים. גיליתי מזה הדבר הזה שכל העולם סובב סביבו. ואגב, זה טוב.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ספיר מורנו, מודל השנה החדשה שונה&nbsp;לגמרי, מספיר מורנו של לפני שנה שעברה.</P> <P>עברתי המון, בפאן האישי, החברתי,&nbsp;המשפחתי והמקצועי. זה הפך אותי לחלוטין וביגר אותי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;שנה טובה ויצירתית&nbsp;לכולם,</P> <P>אוהבת,ספיר שמתיימרת לבקר:)</P> <P>&nbsp;</P> <P><BR><IMG style="WIDTH: 657px; HEIGHT: 394px" border=3 alt="" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/87/63/64/646387/posts/20987894.jpg"><BR><STRONG>אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני אוהבת התחלות.</STRONG></P></div>Wed, 08 Sep 2010 14:28:00 +0200shir_mr@walla.co.il (ספיר שמתיימרת לבקר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12027548http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646387&blog=12027548http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12014730<div align="right" dir="rtl"><P><STRONG><FONT size=3></FONT></STRONG>&nbsp;</P> <P><STRONG><FONT size=3>"...When I’m alone with you, you make me feel, you make me feel"</FONT></STRONG></P> <P>כך מילות השיר התנגנו להן&nbsp;מצלצול הפלאפון וגם הופיסו איתן&nbsp;רטט שלא היה ניתן להתחמק ממנו.</P> <P>על הצג הופיעה הדר. </P> <P>"הלו.." עניתי. לא חלף רגע&nbsp;וכבר שמעתי קריאות בכי בוקעות בהצד השני.</P> <P>"הדר?!&nbsp;מה קרה?!?" צעקתי לה בתחינה לקבל תשובה.</P> <P>"אלה.."&nbsp; גמגמה, "היא בסורוקה, היא עברה תאונת דרכים&nbsp;ליד נתיבות, האוטו התהפך ויש הרוגה."</P> <P>"מה?!" צרחתי. "מה?" דמעות החלו ליזול מהעיינים. "מה?! לאאא אן מצב."</P> <P>"ספיר, בבקשה אל תצעקי.", אמרה וקריאות הבכי&nbsp; שיצאו ממסך הפלאפון רק&nbsp;התחזקו.</P> <P>"הדר, אני מתלבשת ואני באה לאסוף אותך לסורוקה."</P> <P>&nbsp;</P> <P>לא עברו כמה דקות מאז השיחה וכבר אני בדרכי החוצה, יורדת למטה בריצה, מסובבת את מפתח הבית ושוב, הפאלפון מצלצל. הפעם זה תומר, המפקד. </P> <P>"הלו..?" עניתי בקול קטן שעדין לא מבין מה הולך.</P> <P>"ספיר? זה תומר, אני מצטער שהערתי אותך." </P> <P>"לא הערת", עניתי. "כבר שמעתי מהדר על כל מה שקרה."</P> <P>"איך הדר יודעת על זה?" שאל,הוא לא חיכה לתשובה&nbsp;והוסיף ;"מה שהיה הוא, שהיתה תאונה בצומת יכיני ליד נתיבות, אלה היתה ברכב, האוטו איבד שליטה, נגע במעקה הבטיחות והתהפך 4 פעמיים. אלה בסורוקה, במצב יציב, היא התעוררה. יש לה שבר בצלעות, באגן ופצעים שיטחיים בפנים."</P> <P>"אני והדר רוצות&nbsp; ללכת אליה!" דרשתי.</P> <P>"תראי." אמר וכבר ידעתי שדבריו לא הולכים למצוא חן בעייני. "אני סיכמתי עם אמא שלה, שבימים הקרובים אף אחד מאיתנו לא יבקר אותה, יש לה עדין נפיחויות וזה לא הכי נוח." </P> <P>כאילו כל האוויר שהיה בי התרוקן. "אוקי, אני מכבדת את רצונם ומבינה.", השבתי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>התקשרתי להדר וידעתי אותה בכל השיחה. נפגשנו כי לא יכולנו להישאר לבד. </P> <P>ולבסוף הלכנו לבית החולים, אם&nbsp;לא להיות איתה, אז לפחות&nbsp;לשבת עם המשפחה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אתמול, ביום ראשון בערב, ראיתי אותה לראשונה אחרי התאונה. זה לא היה פשוט.</P> <P>פנים נפוחות, עיניים אדומות כי&nbsp;אפילו שם יש שטפי דם, סימני כויות מהחגורה, שברים&nbsp;בגוף&nbsp;והלם אחד שמחלחל לאט לאט.</P> <P>לא האמנתי שכך בנאדם יכול להשתנות. אלה, הקופצנית, המצחיקה, שהיתה מחקה לנו אנשים, שהיתה קוראת לי סאפצון.</P> <P>היא לא קופצנית, היא חלשה. היא בקושי&nbsp;יכולה לדבר, כואב לה, היא עייפה ומטושטשת ממורפיום.</P> <P>&nbsp;</P> <P>היא תבריא ותחזור לעצמה. לאט לאט, תהליך ארוך&nbsp;אבל לכל אורכו ניהיה שם איתה.</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>לנהוג זוהי אחריות אנשים. אסור לעלות לרכב שתויים או עייפים. אסור!</STRONG></P> <P><STRONG>אלו החיים שלכם ושל החברים שלכם, לעולם אל תשכחו.</STRONG></P> <P>&nbsp;</P> <P><IMG style="WIDTH: 281px; HEIGHT: 307px" border=3 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/87/63/64/646387/posts/20956228.jpg"> </P> <P><STRONG>ביום חמישי האחרון. בדיוק לפני שהלכה ליום הולדת.</STRONG></P> <P><STRONG>אלה(בוורוד) ואני(באפור). </STRONG></P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG><FONT size=3></FONT></STRONG>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P></div>Wed, 01 Sep 2010 21:18:00 +0200shir_mr@walla.co.il (ספיר שמתיימרת לבקר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=12014730http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646387&blog=12014730http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=11997143<div align="right" dir="rtl"><P>כבר כמה ימים שאני יושבת מול העריכה בתקווה להוציא משהו. לא משנה מה, העיקר שיהיה קריא.</P> <P>וזה לא קורה. אני כותבת שורה ואז מוחקת ושוב כותבת שורה ושוב מוחקת.</P> <P>זה מוזר, דווקא עכשיו, כשקורים לי כל כך הרבה דברים חדשים, שום דבר לא יוצא ממני לבלוג.</P> <P>אני רוצה לחזור, להיות קולחת שוב. לחזור למרוץ ההקלדה כנגד המחשבות.</P> <P>&nbsp;</P> <P>פעם הייתי רצה לתמלל&nbsp;את הדבר הכי קטן.&nbsp;ומה ניהיה ממני? עכשיו&nbsp;אני צריכה לשבת שעות בשביל משפט נורמלי.</P> <P>אני שונאת את זה. בא לי שתשב עלי השראה כזאת כבדה&nbsp;ולא תזוז ממני לעולם. </P> <P>מוזה, אהובתי הנעלמת, היכן את לעזאזל? חזרי, אני כאן ואני קוראת לך לעזרה. </P> <P>פעם היינו החברות הכי טובות, זוכרת? היינו נפגשות לפחות&nbsp;פעמיים בשבוע במפתן הבלוג ולא יכולנו להיפרד. למה הלכת? היה לך כל כך&nbsp;רע? אם את עסוקה,&nbsp;עם&nbsp;מישהו אחר, אני יכולה לקבל את זה, אבל לפחות להשאיר פתק, משהו. זה לא פייר.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אני מתגעגעת, מוזה, את חייבת לחזור. יש כל כך הרבה דברים חדשים, בואי יהיה כיף. מבטיחה.</P> <P>מחכה לך, כבר בקוצר רוח,&nbsp;</P> <P>ספיר.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P><IMG style="WIDTH: 600px; HEIGHT: 453px" border=0 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/87/63/64/646387/posts/20924376.gif"></P> <P><STRONG>לכתוב בלי לעצור, בדיוק כמו פעם.</STRONG></P></div>Tue, 24 Aug 2010 14:29:00 +0200shir_mr@walla.co.il (ספיר שמתיימרת לבקר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=11997143http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646387&blog=11997143http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=11988892<div align="right" dir="rtl"><P>מילות הפתיחה היחידות שאני יכולה לחשוב עליהן כרגע, הן; לשם שינוי.</P> <P>לשם שינוי סרט,&nbsp;שלא יכולתי לדעת&nbsp;את הסוף מהפאקניג התחלה. </P> <P>לשם שינוי סרט, שעשה משהו עם הגלגלים שיושבים לי בראש.</P> <P>לשם שינוי סרט, שליאונרדו דיקפריו הוא רק הבונוס ולא המטרה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אחרי ציפייה ארוכה לסרט, שאפשר לצפות בו מבלי להסתכל כל רבע שעה על השעון, הגיע 'התחלה'.</P> <P>אני לא אומרת ש'התחלה' הוא סרט הכי טוב, כמובן שהכל יחסי. פשוט הוא הכי קרוב להכי טוב שראיתי בתקופה האחרונה.</P> <P>מתחילתו ועד לסופו המוח פועל, מנסה לפענח את המראות שמוצגות על המסך. (חוץ מזה שלאונרדו חתיך אש).</P> <P>זה טוב. סוף סוף סרט עם מעוף,עם רעיון יצירתי וסוחף. </P> <P>&nbsp;</P> <P>'התחלה'&nbsp;עוסק בעולם החלומות של האדם. </P> <P>רק בחלום, הנשמה שלנו יכולה&nbsp; לרחף כרצונה, למקומות מופלאים שאחנו יוצרים בראשנו.</P> <P>בסרט מעמיקים בנושא, כאשר גיבוריו חיים בעולם&nbsp;שבו ניתן לחדור לתוך חלומות. </P> <P>רעיון אחד יכול להיות כלי הנשק המסוכן ביותר וגם הנכס היקר ביותר.</P> <P>&nbsp;</P> <P>בקיצור, חבל לספיילר עוד. אהבתי. מומלץ.</P> <P>&nbsp;</P> <P><!object,application/x-shockwave-flash,http://www.youtube.com/v/HPds4ADfmrM?fs=1&amp;hl=en_US,425,350,object></P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P></div>Fri, 20 Aug 2010 13:45:00 +0200shir_mr@walla.co.il (ספיר שמתיימרת לבקר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646387&blogcode=11988892http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646387&blog=11988892