השנה החדשה שבאה, מנופפת לשלום, לשנה הקודמת. השנה,כמעט, הכי משמעותית בחיי.

האירוע ההתחלתי והכי מעצב השנה, היה לגמרי, יום הגיוס.

לפני שנה זה קרה. ללא ספק, היום הכי לא וודאי בחיי. לא ידעתי כלום ויותר מכל, פחדתי..

אבל זה עבר. נשאר לי עוד חצי שרות ואני מקווה שיעבור מהר. התרגלתי לחיים הירוקים ולמדתי להבין שצריך לתרום, גם אם לא כל כך בא.

השנה למדתי מחדש על הערך 'חבר', מזה אומר. למדתי מי הם החברים שלי ומה אני מסוגלת לעשות למענם.

למדתי מזה סבלנות ומזה סליחה.

בעוד 3 חודשים, אהיה בת 20. סיימתי את שנות הנעורים שלי. אני כותבת על זה ולא מאמינה לעצמי.

הקידומת הזאת תמיד הפחידה אותי, עד עכשיו, למען האמת.אני מקווה שאני אעבור את היום הזה בשלום ובלי הרבה עירעורים קיומיים. 

השנה גליתי מזה לחלוק את הזמן שלי עם מישהו, מזה לישון עם מישהו מחובקים. גיליתי מזה הדבר הזה שכל העולם סובב סביבו. ואגב, זה טוב.

ספיר מורנו, מודל השנה החדשה שונה לגמרי, מספיר מורנו של לפני שנה שעברה.

עברתי המון, בפאן האישי, החברתי, המשפחתי והמקצועי. זה הפך אותי לחלוטין וביגר אותי.

 שנה טובה ויצירתית לכולם,

אוהבת,ספיר שמתיימרת לבקר:)

אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני אוהבת התחלות.