פינת הכוכבים המתיימרים של ספיר 
והפעם נתחיל בסרט:
'הנבואה'
אוי ומקהלתו.
מתי אני יודעת שסרט הוא טוב? שאחרי צפייה בו אני מלאת השראה ולפעמים אף מגלה תובנות חדשות.
אחרי הסרט 'הנבואה, אכן יצאתי עם תובנה, אחת ויחידה; שחייבים להמציא ז'אנר סרטים חדש, כל סרט נישתי ניראה פחות או יותר אותו הדבר.
הרי בכל הקומדיות הרומנטיות הבחורה והבחור נפגשים במקריות, מתאהבים,מצחקקים, משהו "בלתי צפוי" מפריד ביניהם , אבל בסוף למרות הכל הם ביחד.
אפשר להגיד בדיוק את אותו הדבר על סרטי פעולה, על סרטי מלחמה ועל סרטי אימה. בסופו של דבר כל סרט הוא צפוי, הכל פשוט ידוע מראש. אנחנו בעידן כזה שהכל כבר הומצא, אין יותר רעיונות יצירתיים.
בסה"כ הכל, בנבואה יש משחק טוב וסצנות צילום איכותיות, אבל רעיון- אין.
כמו בכל סרט, יכולתי לנחש כבר מההתחלה, את אמצע הסרט וגם את סופו.
אז אנא, פעם אחת במקום להשקיע הון תועפות על אפקטים מיוחדים, תשקיעו קצת מחשבה בסיפור יצירתי, משהו עם מעוף, כך שבמשך הסרט אני יוכל להפעיל את הגלגלים שיש לי בראש (הרי הם לא סתם נמצאים שם, נכון?).
אני משלמת 37 שקלים חדשים לכרטיס, אז קצת השקעה, מה בסך הכל ביקשתי? סיפור כזה שלא אדע את הסוף מהפקינג התחלה.
דירוג: חצי כוכב מתיימר. (אם היה אפשר, גם כוכב זלוח לא הייתי מגדישה).
נמשיך עם ספר:
גרין קארד- רם אורן.
ספר מפתיע עם סוף קצת פחות.
סיפור סוחף, המתאר את חייה של נערה אמריקאית, שנקטעים בפתאומיות, לאחר החלטה מסתורית של אמה שיעברו השתיים לקיבוץ בישראל.
ציטוט מתחילת הספר: "הסימן הראשון לכך שהעניינים החלו לסטות פתאום ממסלולם, היה קשור באבא שלי. הוא נעלם ואמא טענה שהיא אינה יודעת היכן הוא..
" 'אני כאן,' הכרזתי כמו תמיד כשחזרתי מבית הספר. ציפית לראות את אמא כרגיל בסלון, צופה בטלוויזיה או קוראת ספר. הפעם היתה הטלוויזיה סגורה ואמא לא קראה שום ספר. היא ארזה מזוודה."
אט אט הסיפור מסתבך ותופס תפניות מפתיעות בכל פעם מחדש.
עלילה מרתקת וממגנטת את העיניים לדפים. כתובה בצורה מעודנת אך פשוטה וממכרת בו זמנית.
הסיפור מלמד על קשיי המהגרים מאמריקה לישראל ולהפך, מדבר רצון עז שמוביל ליכולת, על צירוף מקרים כואב ובעיקר על הצורך לנסוע עד לסוף העולם רק בכדי להבין שהכי טוב לך במקום ממנו באת.
דמויות מעניינות שעוברות תהליכים ותהפוכות.
ללא ספק, גרין קארד שייך לקבוצת הספרים שלא תאפשר לך להפסיק לקרוא עד שאתה מגיע לעמוד האחרון.
לסיכום, מומלץ מאוד!
דירוג:4.5 כוכבים מתיימרים. (חצי כוכב הלך, בגלל הסוף החסר תחכום).
ונקנח בדרמה יומית:
'נשות הטייסים'.
מביך אך ממכר.
איך אוכל לומר בצורה עדינה ששוב, בעל כורחי (שקר), נפלתי לטראש?!
אז ככה, בסה"כ 'נשות הטייסים' מורכבת ממתכון מוכר וידוע של כל סדרה יומית, או במילים שלי, טלנובלה מהזן הנחות ביותר.
יש כמובן, אהבות, בגידות וסכסוכים אבל יותר מכל; אנשים יפים. ב'נשות הטייסים' יותר מבכל סדרה אחרת שראיתי בעבר,יש דגש על היופי. נדמה כי, יוצרי הסדרה, ידעו מראש שהיא חסרת כל סיכוי ולכן דאגו מראש להחתים ולגייס לסדרה את כל סוכנות 'לוק'. בנוסף, יש לציין, שהעלילה מתרחשת באחת מטייסות צה"ל,דבר שאמור ,כיביכול, לעורר התעניינות ולהגדיל את קהל היעד, אבל למרבה הצער שבדבר, בטלוויזיה זולה כמו בטלוויזיה זולה אין הקפדה על דגשים צה"ליים בסיסיים, וניתן להבחין בזאת ללא התאמצות יתרה.
אבל, למרות כל הזיל והזול, אני יכולה לומר, כן אחוזה במעט בושה, שתמכרתי. למרות הכל, יש שם משהו מושך, אולי זה באמת היופי, אולי כל עניין הצבא, אולי בכלל הטייסת ואולי שעה של אסקפיזם היא חלק נחוץ ביום.
המלצה שלי, אסקפיזם מהסוג הזה לא מתאים לכל אחד, אפשר לנסות, אם לא הולך, חפשו לכם טראש אחר להתרפק עליו, באמת שלא חסר כאלה בטלוויזיה שלנו.
דירוג: 2 כוכבים מתיימרים. (כוכב על היופי השופע ועוד אחד על הטייסת הלוהטת).
זה בטוח צירוף מקרים, שכל היופי בישראל מרוכז בסדרה אחת. (חוץ מהצנון בצד ימין, כמובן)