מתאמנת מתאמנת מתאמנת מתאמנת מתאמנת ומשמינה!
כבר התייאשתי מהמשקל, לא אכפת לי מהמספר שעל הצג, רוצה רק לאהוב את מה שאני רואה במראה.
מתאמנת כמו משוגעת בחדר כושר, לפחות 4 פעמים בשבוע, אימוני אירובי ואימוני כוח. עבודה על כל חלקי הגוף.
מגוונת, מאתגרת את עצמי, משתפרת בכושר הגופני. אבל מבחינת הגוף? כאילו הכל הפוך.
התווספו לי כמה סנטימטרים בהיקפים, ואני בעצמי רואה שהכל כזה גדול יותר פתאום.. אוף, אוף, אוף!
תזונה- גם כאן אני תותחית-מומחית. חלבונים איכותיים, פחמימות מורכבות, מים מים מים בלה בלה בלה אז למה הגוף שלי מתעלל בי
למה??! כאילו זה בא לבחון את הכוח הנפשי שלי.. אז ההסבר היחיד שאני מוצאת זה הגלולות הארורות החדשות שמפוצצות בהורמונים
שאמורים לסדר את המערכת ההורמונלית שלי.. פאק!!
אני על סף ייאוש! כמעט כל יום בחדר כושר, מזיעה כמו פיל, שלוליות של זיעה נוטפות ממני אחרי כל אימון, מינימום 600 קלוריות באימון
וכאילו זה לא מספיק??! גאד כמה בן אדם יכול לסחוב עוד?!
הבטן שלי כמו של אישה בהריון... וקשה לי שלא להזכר בעובדה שכשאני בקושי אוכלת הבטן מהממת ושטוחה, אז איך לא ליפול לה"א?
איך??? עד שאני עושה הכל נכון, ובאמת נהנית לעשות את זה נכון כמו בן אדם בוגר ושקול זו התמורה שלי?!
אז מאיפה אני אקח את הכוחות להאמין בזה שזו הדרך הנכונה אם אין לי שום תמריץ?! אי אפשר לאכול כבר יותר נכון ממה שאני אוכלת,
אני בן אדם או מה, אסור קוביית שוקולד? מה לוותר גם על הפירות? לוותר גם על "המותרות" הקטנות האלה?! באמת שאני כבר לא יודעת...
:(((